|
ילדה
אל תפחדי
אולי תרקדי לנו?
כשהשיר המסוים הזה מתנגן לי בראש
זה לא אומר כלום
זה לא אומר כלום
[זה לא אומר לי כלום]
וכבר מה יכול להשתבש
הייתי רוצה להתאמץ קצת
להתאמץ קצת
ורק אז להשיג
ובעצם לא
והם תמיד אומרים
את יפה
וזה בעצם סתם
אז למה?
לא צריך להתרגש
זו רק א ה בה
כלכך הרבה דברים שלעולם לא אגיד
ובכלל לא רציתי
ואולי יום יבוא ואני באמת אוכל לרוץ במרחבים אינסופיים
של שדות ופרחים ודשא קצת רטוב עם שביל באמצע
שמוביל לעבר הבית
גם אותו צריך לפעמים
שיהיה לי סוס
לא משנה אם שחור או לבן או חום עם נקודות על הבטן
שיוכל לקחת אותי לקרחת יער
איפה שאף אחד לא ישמע אותי בוכה
ונוכל לפרוס שמיכה
לא יותר מידי עבה
[כדי שנוכל להרגיש שהדשא עדיין קצת רטוב]
ונוציא תותים ושוקולד וענבים ואבטיח ותפוח ומיץ פטל מהתיק
באמצע שומקום
איפה שזה לא משנה שאף אחד לא מבין
ובעצם זה לא משנה גם כאן. |
|
|
אהוד, תכין קפה
בועז רימר
בפגישה חשובה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.