קרא לספטמבר שיביא אל קצו
את להט הקיץ וציית הפרישה,
ויבוא עם היורה וספלי התה הענקיים
ועם המבט שמיטיב לדבר מגרונך.

קרא בשמו של הלילה בין רביעי וחמישי
של חשש מודע ונכונות מטביעה
ותשוקה לקרוא דרור לניצוצות הרוח
שקשרה בין ביצורי לבבותינו.

קרא לי, ואבוא בשער האחוזה היפואית
ועורי יצית את הכפור,
כפי שכעבור תשעת חודשי סומק
העזתי לומר "ביחד".

קרא בי, בעיניי, בבטני, בנשימותיי,
קרא ככל שירחיק לבך לכת;
קרא כיצד זה שנה תמימה
נלחשת, נחרתת אהבתי אליך.



© ספטמבר 2006