הלכתי לאט, שום סיבה למהר לא הייתה לי
בדרך ירדתי אל הים לראות מה שלומו
הריי הוא החבר היחד שנותר לי
ישבתי על החול מול הגלים שעל רגליי מתנפצים
והגאות הקצופה שוטפת מחשבותיי
סיפרתי לו על משפחתי, אהבותיי
ושאלתי אותו כל מיני שאלות על החיים
אבל הוא לא ענה לי
ורק קצץ גליו ליחך את החוץ
הוא לא סער, הוא היה אפור מאוד, אך רגוע
הוא הבין אותי גם בשתיקה
הוא הבטיח לי בהימיית גליו שלעולם הוא לא יעזוב אותי
כי לאן הוא כבר יכול ללכת?
ים אינו הולך לשום מקום
הכי הרבה יכול הוא להתקרב לעבר צריף המציל
או בעצם להתרחק ממנו.
זה הכל..
הוא לא הולך לשום מקום.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.