|
לא שמעתי שנפלת / לא שמעתי שום דבר / לא את הגוף פוגש את הרצפה
/ את העיינים מתכבות סגורות / לא מסוגלות לראות אור שמש.
אני מצטער / שאת סגורה בתוך עולם ששמו כאב / הידיים חלשות
מחוסר תנועה / הלב מפיל עוד פעימה ואת צונחת את צונחת בלי שאני
יוכל להציל אותך.
פזמון
אבל זה לא קשור לשום הצלה / שום מילה לא תשבור דממה / אין עם
מי להפגש / בלי רצון להתלבש / כשבחוץ הכול יבש אצלך הגשם יורד.
בית ב
מה אעשה אם את לא רוצה שאעשה שום דבר / לאן אני ירוץ כדי
להזעיק עזרה / למה אני לא יכול לנטוש אותך בצד הכביש / לתפוס
את השלווה שסיממת מליבי.
גשר
סוחרת סמים קטנה / של מציאות מכוערת שלא צריכה מאף אחד עזרה /
זונה של הרגלים מגונים / אלכוהליסטית של בדידות שלא צריכה
הורים.
בית ג
אבל הייתי צריך אותך לתקופה / שבו פתחת חלון קטן / הייתי הכול
ובעצם שום דבר / הרכבתי מכול השתיקות משפט אחד נורא / אני לא
צריכה אף אחד אני לא צריכה אותך. |
|
|
פופיק זה הדבר
הזה שיש גם
לבנים וגם
לבנות.
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.