חזרתי רק לביקור קצר,
כדי להעיף מבט,
לראות אם משהו התחדש או השתנה.

הכל נשאר אותו דבר.
הרוב נשאר אותו דבר.
זאת אני שהשתניתי

מדהים כמה אפשר להזדקן בשנתיים
או כמה אפשר להתרחק אפילו בלי לזוז.
כאבי הגב כבר מורגשים היטב
וגם החיבה שלי לחתולים מתפתחת עם הזמן.
עכשיו רק צריך לחכות שהשמיעה תידרדר.
וללמוד יידיש.

יש אנשים שמכירים אותי מרחוק,
או לפחות מרגישים ככה.
קוראים אותי, סופרים אותי, מדרגים
ואני כאילו נשארתי, אבל כבר מזמן לא כאן
אני כאן רק בשבילם.
בשבילכם.
בשביל אחר.
בשבילים אחרים.

כלום כבר לא אותו דבר.
הרוב כבר לא אותו דבר.
זאת אני שהשתניתי?