[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורית כריס
/
להאחז באשליה

עננים אפורים מכסים עכשיו את השתקפותך.
סערה עומדת להגיע,ואת אדישה,לא רוצה לתפוס מחסה.
ממשיכה להביט בנהר,הנהר שעד לפני כמה רגעים היה כה שליו ועתה
הוא מנסה להביע את התרגשותו מפני הסערה.
ואת עומדת ,מחכה לא ברור למה.
את יודעת שבשבילך כבר כלום לא יהיה נורא כ"כ,גם לא סערה אחת.
את עוצמת עיניים מנסה לדמיין אותו עומד שם לצידך,מתקרב עוד קצת
ומרגיע.ואת מנסה לחוות את היד הנוגעת בכתפך.אותה יד שעזרה לך
כ"כ הרבה פעמים להרגיש ביטחון,להרגיש יציבה ולדעת שלא חשוב
באיזה מצב תהיי היד הזאת תמיד תהיה שם.
את מנסה להרכין את ראשך על אותה כתף חזקה ומגוננת ודמעותייך
המלוחות מכסות את פנייך ומתמזגות באיטיות עם טיפות הגשם שהחלו
לרצד מעל ראשך.
את פוקחת את עינייך,מנסה להיאחז באשליה אך כלום לא שם,זה רק
דמיון,היד התומכת,הכתף ,הכל כבר לא שם.
זאת רק עוד אשליה.
את כבר לא פוחדת,רק נשארת אדישה.ראית יותר מדי מהעולם,לא הרבה
מהדברים הנכונים.
ואת קשישה ומבינה שהמגע כבר לא ישוב.
ומתפללת ומקווה שכשהגשם יחלוף,הסערה תדעך,היא תיקח אותך איתה
אל הרקיע ולא תצטרכי לשוב ולדמיין כי רק שם ,את בטוחה,תרגישי
את היד ותתמכי ראשך על הכתף המרגיעה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זאת אהבה?

כשפלוץ של
אהובתך נשמע לך
כמו הסימפוניה
החמישית של
בטהובן סימן
שאתה אוהב.

זה לא אריך
פרום, אבל זה
משהו בכל זאת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/06 8:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורית כריס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה