אביב בר / ושוב אתה כאן |
המחשבות מציפות
והרעד המוכר חוזר
והלב שוב כואב, ורוטט ואוהב
והדמעות שוב מרטיבות הכל
רק מלוחות קצת פחות
כי גם המלח נגמר
ושוב העייפות הכבדה והתשישות הנפשית
ושוב אתה כאן
לרחם, לאהוב
ואני,
אבודה בתוך ים רגשות משוגע
שהורג והורס לאט לאט
בלי לשאול אם מותר או אסור
ואם רוצים אותו בכלל
ואתה לא הולך
ולא הלכת מעולם
ואני פה, שלך,
אחת מכולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|