New Stage - Go To Main Page

רון תמם
/
השנים שחלפו

כמה שנים חלפו?
יותר מדי כדי לזכור
את נראית טוב
גם אתה
לא, תראי את הידיים מחוספסות מדי, הגוף כבד, אפילו השיער כבר
נשר ממני
תמיד הייתה עצוב
טוב נו, אם לא הייתי, את לא היית מכירה אותי
מוזר להיפגש ככה, בבית קפה אחרי כול השנים האלו
מוזר שאנחנו עדיין זוכרים אחד את השני בכלל
למה שלא נזכור? אלו זיכרונות הנעורים שלנו, אין לנו אחרים
זה נכון, אבל את יודעת, יש גבול כמה אפשר לזכור
כמה הייתה בוחר לזכור?
שאת מולי, מניח שמהנקודה שפגשתי ממך והלאה
זה מחמיא. אז מה אתה עושה היום?
בעיקר חולם על מה שיהיה
ולאן הגעת בחלום הזה?
לא יותר מדי רחוק מן המציאות, ומה את עושה? הגשמת את כול מה
שהבטחת לעצמך?
אתה מכיר מישהו שהצליח במשימה הזאת?
למען האמת לא, הייתי שמח לגלות שאת הראשונה שהצלחת
זה מצחיק, מכול האנשים, אתה היחידי שאני פוגשת ככה אחרי כול כך
הרבה שנים
למה מצחיק?
כי בכול זאת, היו לי כמה חברים, חברות מן העבר, ולא נפגשתי
איתם אף פעם אחרי שנפרדנו
את מתרגשת מזה?
כן, למען האמת, אתה לא חושב שזה נחמד, לשבת בבית קפה, מול העבר
שלך בהווה מאוד רחוק, זה כמו להביט במראה ישנה
אין לי אובססיות לגבי העבר, הוא נגמר, מוקדם או מאוחר מדי, לא
יודע
אני יכולה ללכת, אם אתה רוצה
לא, זה בסדר אשמח אם תישארי, אני מודה שהיו לי תהיות אם יצא לי
לפגוש אותך עוד פעם אחת
אז יש איזה אובססיות רדומות, לפגוש את העבר שלך
לא אובססיות, תהיות
אלו תהיות היו לך?
מה בדיוק אנשים עושים אחרי שאתה נפרד מהם
חיים את החיים שלהם בלעדיך, זה די פשוט לא?
היינו רוצים להאמין שזה לא אפשרי הא
הכרתי כמה, שהיו שמחים לדעת שזה אכן ככה
אז מה עשית בהיעדרי?
התחתנתי
שמחה על זה?
יש ימים ויש ימים
עבודה?
טובה, כסף טוב
ממש ברת מזל
נו אתה רואה, נותרו כמה כאלה, תתעודד
מבין שרגע לפני הפגישה איתי, העלאת בזיכרון את כול הזיכרונות
הישנים שלך ממני, והפרופיל שיצא לך זה של בחור מריר ופסימי?
כפי שאמרת קודם, אם לא, לא הייתי מכירה אותך...
יש בזה משהו
אתה חושב על הימים ההם?
בעיקר מחשבות רעות
באמת? זיכרון רע או המחשבה שהיה לנו רע אז?
זו בעיקר תחושה של נסיעה ארוכה מפה לשם ובחזרה, זה היה יכול
להיות יותר קצר, או יותר פשוט
אתה באמת חושב שיכול להיות יותר פשוט?
מניח שאז חשבתי שכן, היום אני חושב שזו היתה מחשבה מטומטמת
שדפקה אותי
אתה יכול להאשים את ההורים שלך
אני עושה גם את זה
היינו ילדים, מה ציפית שתחלום אז?
לפעמים אני רוצה לעשות סרט עלינו, לראיין את מי את כול מי
שהכרנו ולשאול אותם מה הם חלמו אז ומה קרה עם החלום הזה
אני הייתי עונה לך שלא הגשמתי דבר, אבל אני מרוצה מן המציאות
שאני חיה בה
אני הייתי עונה לעצמי, שאני עדיין תוהה מה חלמתי אז ומה קרה
איתו היום
תמשיך לתהות ובסוף תגלה אותו
יופי של משפט, חמישה מילים להוראות כיצד חיים לקוח מספר "איך
לחיות"? הם ספרים טובים?
לא, אבל יש אידיוטים שכותבים אותם ועוד יותר אידיוטים שקונים
אותם
ואידיוטים שקוראים אותם
כנראה שאני אחד מהם
טוב אבל את ברת מזל, אז מותר לך
לנו ברי המזל מותר הרבה, אולי בגלל זה הגענו לאן שהגענו
זה כבר לקוח מספר "איך חיים עם ההצלחה" לא?
טוב כבר הסכמנו שיש אידיוטים שכותבים, קונים ואני מהקבוצה
השלישית של האידיוטים
פעם זה היה התפקיד שלי
מה, להיות אידיוט? אהבת את התפקיד הזה?
אף אחד לא אוהב תפקידים שכאלה, אבל אנחנו עושים אותם די טוב
לפחות אתה טוב במשהו
תמיד אמרת לי שיש בי משהו טוב, שמח שמצאנו את זה
נו אז טוב שהיתה את הפגישה הזאת
אתה יודעת, חלמתי עלייך לפני כמה זמן
חלום טוב? כחול?
לא כחול, אבל היה טוב. מכירה את זה, שאת חולמת חלום טוב, ואז
מתעוררת עצובה כי את יודעת שזה לא יתגשם
אצלי זה הפוך, אני חולמת חלומות רעים ומתעוררת שמחה שהם לא
מתגשמים
אצלי החלומות הפוכים
לפחות אתה ישן טוב
לאן הלכת? למה נעלמת?
חשבת אולי, אתה נעלמת?
לפעמים אני חושב שכולם נעלמו ממני
אני מניחה שזה קורה מתישהו, ובמין תהליך הפוך, כול הזיכרונות
חוזרים מתישהו
ואז אנחנו הולכים לחפש קשרים ישנים?
כנראה
משבר המעגליות?
משהו כזה, הם חוזרים בטוב אצלך?
מה הזיכרונות? מניח שכן, עובדה שאנחנו כאן
לפחות אנחנו זוכרים אחד את השנייה
היית מצפה שלא נזכור?
עבר קצת זמן, אתה יודע
אולי זה אומר משהו על החיים שלנו?
מה בדיוק
שאנחנו לא מרוצים מהם? שיש לנו איזה צורך להזכיר לנו שבעבר היה
טוב יותר
העבר תמיד טוב יותר, זה מה שכתוב בעיתונים לא?
היום זה כבר עבר לאינטרנט
טוב אבל לנו לא היה אינטרנט, לדעת את זה אז
יכול להיות שזו נחמה
מה נחמה?
הידיעה שיש עבר, כמו בית כזה שאפשר לחזור אליו, שם אנחנו
מוגנים
בהנחה שהעבר באמת מגן
טוב, גם לא כול הבתים מוגנים את יודעת
נראה לך שנמשיך להיפגש?
התחתנת, מניח שבקרוב יהיו לך ילדים, ולאט העבר שלך יישכח בתוך
העתיד שלהם
אתה חושב ככה?
כן, הם יבנו את העתיד שלהם, ואת תראי איך העבר שלהם בו זמנית,
ותזכירי להם לזכור כול פנים ושמות, כי יום אחד הם ייפגשו בהם
ויבינו למה הם מתרגשים מזה
או שסתם כדי שיהיה להם לאן לחזור, אם המציאות תהיה מחורבנת
רק אל תשכחי שאם  הם יפגשו את העבר שלהם במצב כזה, העבר שלהם
עלול להציע להם להאשים אותך שהבאת אותם למצב הזה..



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/11/06 3:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה