בהתחלה חשבתי שזו מתיחה. הוא עומד ממש על חוף הים, בדיוק
בשקיעה, לבוש חליפה יפה, מחזיק ביד אחת שושנים אדומות וביד
השניה קופסה בצורת לב. הוא  נראה פשוט כמו מליון דולר.
הוא מחייך אלי בחיוך סטייל הוליווד, ואני עומדת מולו, עדיין לא
מבינה מה קורה. סך הכל אמרו לי בבוקר "תלבשי את השמלה הכי יפה
שלך, ו...תיראי טוב". אוקיי...חשבתי שיקחו אותי לאיזו מסיבה או
משהו אבל כשהגענו לחוף הים, אמרו לי "אוקיי, תרדי פה, אנחנו
מיד נבוא.."
ירדתי, והלכתי לכיוון הדמות היפה הזאת שעמדה כמו מישהו שהולכים
לצלם אותו למגזין נחשב. התקרבתי אבל שמרתי מרחק. הוא אמר לי
בקול הכי סקסי שלו " מה שלומך, נסיכה?" ואני כמעט נפלתי על
המקום.
אמרתי לו "אממ...בסדר..תגיד, איך קוראים לך?" אבל הוא רק
חייך.
הוא הגיש לי את הזר שושנים באצילות ואמר "זה בשבילך" אמרתי
תודה וחייכתי, עדיין מבולבלת.  הרחתי את השושנים, היה להם ריח
מתקתק ומהפנט. הוא הניח את הקופסה בצורת לב על החול הרך, לקח
את ידי ופתאום, מאמצע שום-מקום, נשמעה מוזיקה  והתחלנו לרקוד
צמוד. אלוהים...מה הולך פה...בסדר, אמרתי לעצמי, תהני מזה כל
עוד זה נמשך.
בלי ששמתי לב, מצאנו את עצמנו באולם ענקי ומפואר, והמון אנשים
רוקדים להם בהתלהבות ריקודי זוגות, כאלה מימי הביניים או
משהו.
תזמורת מנגנת, פרחים בכל מקום, יפים ויפות מסתובבים להם.
הוא חייך אלי כל הזמן הזה, בלי שום סיבה מיוחדת ואני, לא יודעת
אם לחייך בחזרה או לברוח.
כל אחד שעבר לידי אמר "ערב טוב, נסיכה" ואני מחזירה להם בערב
טוב מלכותי, לבושה בשמלה של סינדרלה.
הכל היה מושלם,ככה באמצע החיים, אני פתאום נסיכה יפה
מהאגדות... כל זה היה נראה לי יותר מידי טוב כדי שיהיה אמיתי
ופשוט עצרתי לרגע ואז פתאום צעקתי "מה קורה פה?!"
המוזיקה נעצרה, אנשים הפסיקו לרקוד וכולם הסתכלו עלי באופן
מוזר.
ההוא, המיליון דולר שאל אותי בעדינות "מה קרה, נסיכה שלי?"
צעקתי לו " מה זה? מתיחה? איך הגעתי לכאן?!"
הוא, מצידו נשאר אדיש, לא מתרגש מהצעקות שלי, ופשוט ענה לי
"חמודה, זו היתה אמורה להיות הפנטזיה שלך אבל קצת הרסת אותה
כרגע..."
אה......אופס... איך לא שמתי לב? הייתי חייבת להרוס הא...