תמר קניג / פשוט |
ופתאום זה פשוט
בלי לרצות למות
בלי תלות
להתרגש ממך
לשמוח
גרעין של נעימות
שולח זרועות, שורשים
עוטף את העצב שהצמחתי
אוהב אותי כמו שאני
ממש
פותח וילונות שסגרתי מזמן
והמגע שלך בהיר
והיד שלך גדולה
אתה אוהב אותי
קטנה
ומדברת הרבה
משתנה מהר
אני אוהבת אותך
תו לתו
ואת האף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|