הפעם, טל מגלה שתרנגולות חלל פולשות לכדור הארץ, איך הוא יציל
את העולם? ומה הקשר למורים בבית ספרו?
טל זינטר ופלישת מורי החלל
הקדמה:
עכשיו, לאחר סאגת האופל, טל חזר לביתו, הוריו עדיין מתייחסים
אליו כמו טינופת והשלימו עם העובדה שבנם חסין כל, אך
תוכניותיהם עדיין פורחות, ג'יניאל וסגיון חזרו לביתם הקטן
וחיו שם מבלי זכר או גלויה או משהו, סגיון שלח לטל מכתב שהוא
לא יכול לשלוח מכתבים כי אין לו כסף אך הבטיח שכשיוכל לשלוח
הוא יעשה זאת, דפניוני חזרה לגור בלונדון והפכה לליצנית בקרקס
גורדון פשא, גופתה של עין-הזעם לילי פוזרה איפה שהוא בחיריה
והאפר של וולדמורט ומקרויאלנוגל פוזר איפה שהוא בירקון...
פרק I
אנו מתחילים את סיפורנו בעירוני ד', מקום תמים למראה, האומנם?
בכיתה ז' שבה לומד טל, יש כעת שיעור אנגלית, עם המורה החדשה
שומנית. "גוד מורנינג קלאס! איי אם שומנית אנד איי אם גוינג
טו דו סמפינג א ליטל ספיישל טודיי! יו אר גוינג טו דיזיין א
ספייסשיפ וויב פייר לייזרס אנד אווריפינג! איף יו דונט גוינג
טו קורופרייט יור סטאק אין סבן גרייד פוראבר!!! (למי שלא מבין
אנגלית או שסתם לא הבין את המשמעות: בוקר טוב כיתה! אני
שומנית ואני הולכת לעשות משהו מיוחד היום! אתם הולכים לתכנן
לי חללית עם לייזרים וכל זה! מי שלא ישתף פעולה יישאר בכיתה
ז' לנצח!)" אמרה שומנית. הכיתה הייתה קצת המומה אך עשו
כמבוקשה - כל אחד היה אחראי על חלק אחר. טל היה אחראי על
חליפות המגן כנגד האטמוספרה הזרה. כך עברו הימים, והשבועות,
ובכל פעם שמישהו היה שואל את שומנית למה אנחנו עושים את זה
היא ענתה לו "דונט אסק קווסצ'נז, בק טו וורק יו סלייב! (אל
תשאל שאלות, בחזרה לעבודה עבד!)" בכל יום, במשך בניית החללית,
הייתה שומנית יוצאת באמצע אל מחוץ לכיתה וחוזרת לאחר חמש
דקות. יום אחד החליט טל לברר מה פשר העניין, וכששומנית יצאה
החוצה התלווה אליה טל בחשאי. לפתע ראה ששומנית מדברת אל מכשיר
מוזר ואומרת: "פצ'ה פיצ'ה פצ'ה קלורצי סקודה, לדה לדה
אותומטיקו ויוה קוריצה! פצ'ה תרנטה (או בעברית: אל תדאגו, הם
מתכננים את החללית עכשיו, התוכניות יגיעו מחר, יחי כוכב
קוריצה! הפלישה תהיה בשבוע הבא, הם לא ידעו מאיפה זה נחת
עליהם...)."
פרק II
טל, שידע קוריצית (הוריו שלחו אותו לכוכב קוריצה פעם ל48-
שעות בטענה שכדור הארץ נשלט על ידי בובות גרב אימתניות, וטל
חזר אחרי שהבין שבכוכב קוריצה אי אפשר להשתמש במחשבון כי זהו
כוכב מגנטי, אך בזמן שהותו החדירו לו שבב קוריצית כדי שיבין
שהם אומרים לו לחזור לכדור הארץ), נבהל מאוד וברוב טיפשותו
הוא הלך לקילמי גרדום לספר על המקרה. הוא ירד במדרגות לחדרה,
ושם ראה אותה צועקת על שני תלמידים בין הצללים: "אסור להפיל
מחדדים באמצע השיעור!!! זה עושה צליל נורא למר פוצקר
הפודל-רוטוויילר שלי!!!" ובין הצללים הגיח יצור זוועתי, שילוב
של רוטוויילר ופודל. המבט של מר פוצקר היה מטורף, עיניו היו
בצבע אדום-דם וקצף השתרבב מפיו. לאחר שקילמי סיימה לדבר עם
קורבנותיה האחרונים נכנס טל לחדרה, והתיישב על אחד מהכיסאות
שהיו שם. "מה רצונך?" שאלה קילמי מבין הצללים. "רציתי ליידע
אותך על פלישה שעומדת להגיע מכוכב קוריצה! למעשה, גברת
שומנית, המורה החדשה לאנגלית, משתפת איתם פעולה! היא מכריחה
אותנו לבנות לה חללית!" אמר טל. מבין החשיכה היה אפשר להבחין
בחצי חיוך מקילמי. "פץ' (מה אתה אומר... אני חושבת שאני יודעת
בדיוק מה לעשות איתך...)..."
פרק III
קילמי לחצה על כפתור על שולחנה ושתי דלתות שהיו מתחת לרגליו
של טל נפתחו והוא נפל לתוכן. הוא צעק אך ללא הועיל - הוא נפל
בדיוק לכיסא. החדר היה נראה כמו כיתה, ועל הלוח שהיה שם היה
כתוב 'שלום כיתה ז7, כיתה לחינוך מיוחד'. טל לא היה לבד
בכיתה, לידו היו עוד כמה תלמידים: ילדה שמנמנה שפזלה לשני
צידי הכיתה, ילד צנום וחיוור שרעד כל הזמן וילד עם רטייה ויד
מעץ.
בקצה הכיתה טל היה יכול להבחין בעוד דמות, דמות שזיהה אך לא
ראה במדויק. הוא התקרב עד שראה את פניו ו... זה לא ייתכן! זה
היה... סגיון! "סגיון! מה אתה עושה כאן?!" שאל טל בפליאה.
"קודם כל, כדאי שאני אסביר לך איפה אנחנו, אז ככה, כיתה ז7
היא כיתה לילדים סיודעים יותר מדי... הנה, תראה את בלנקה
למסל, היא מברברת כל הזמן סטויות, ובמקרה היא אמרה סהממסלה
מסתפת פעולה עם אנשי מאדים, יס גם את גורדו הילד הרזה ההוא
סם, הוא גילה סיס סני כורים גרעיניים בדימונה, וקפיטן תיאדור,
הוא אמר סהוא ראה כל מיני יצורים מהאגדות מוברחים ליער
בן-סמן, מי היה מסער?" שאל סגיון. "עדיין, מה אתה עושה כאן?"
חזר טל. סגיון התכופף לאוזנו של טל ולחש לו "אני גיליתי סאנשי
הכפר סבו אני חי בונים סבע סופר תרנגולות, כל אחת והיכולת
סלה. אני לא יודע הרבה על מבצע זה, אבל זה היה משהו גדול אם
זה הצליח להכניס אותי לכאן..."
פרק IV
"אז... למה אתה כאן?" שאל סגיון את טל. "אני גיליתי שחייזרים
מכוכב קוריצה הולכים לכבוש את כדור הארץ ושמורים מעירוני ד',
כולל קילמי גרדום, משתפים איתם פעולה!" התנשם טל. "אה,
מגניב... טוב, בכל אופן, תן לי להכיר לך את החבר'ה. אלה
בלנקה, גורדו וקפיטן תיאדור. חבר'ה, זהו טל זינטר, סימפטום
החלל... בטח תסביך אדיפוס או מסהו..." "אנחנו אוהבים אותך..."
אמרו קבוצת התמיכה בקול משועמם. באותו רגע נכנסה אישה רזה
גבוהה ובלונדינית לחדר. "אז כולם כאן? בואו נתחיל... או, אני
רואה שיש לנו תלמיד חדש... סגיון, סיפרת לו על המקום? יופי,
עכשיו נתחיל ב"שכחה היומית". ספר לו סגיון." "אתה פסוט צריך
להגיד לא ראיתי כלום לא סמעתי כלום למסך חמס הסעות הקרובות
החל מעכסיו", הוא אמר. לאחר חמש שעות טל כינס את כל החבורה.
"חבר'ה, חייבים לברוח מכאן ולהציל את העולם מכוכב קוריצה!"
אמר טל. "ארררררר! איך עושים את זה מלח?" שאל קפיטן תיאדור.
"דרך הרצפה! יש לי פה סיכת ביטחון, כל השנים תכננתי מבצע כזה!
פשוט ידעתי שאני אזדקק לה יום אחד! ועכשיו, יודע אנוכי את
מסתרי הסיכה. הביטו! ההההההההיייייאאאא!!!" טל פער חור ברצפה
בעזרת המהדק שבידו, "וכך נצא לחופשי!"
פרק V
החבורה הייתה די המומה. "אררר! איך עשית את זה מלח?" שאל
קפיטן תיאדור. "כשיש לך הרבה זמן פנוי יש לך זמן להתאמן
בדברים שרוב הסיכויים שלא תזדקק להם בעתיד אבל אין לדעת, אולי
אפילו המוחטה האטומית שלי תעזור לנו בהמשך..." ענה טל. הם
נכנסו לבור שהיה נראה כמו מנהרה שעבדו עליה שנים כדי שתיראה
עגולה מספיק. בפנים היה חשוך, חשוך מאוד אפילו... כעבור רבע
שעה... "הגענו כבר?" "לא." "נאכס..." כעבור עשר דקות...
"הגענו כבר?" "לא." "נאכס!" כעבור שנייה... "הגענו כבר?"
"לא." "נאכס!!!" "סגיון, מה אתה מנכנס כל הזמן?!" "זה לא אני!
חסבתי סזה קפיטן תיאדור!" "אררר!!! חשבתי שזה המלח ההוא!" "זה
גם לא אני! בלנקה? גורדו?" "זה גם לא אנחנו!" "אז מי?..." טל
הדליק גפרור. "הנה סגיון... בלנקה... מפלצת... תיאדור...
גורד... מפלצת?! לברוח!!!" צעק טל למראה המפלצת הירוקה
והזוועתית. כולם רצו הכי מהר שיכלו (משהו כמו שמינית מטר לחצי
שעה...), ולבסוף הגיעו לאור שבקצה המנהרה וחצו אותו... המראה
היה מדהים - ממש בלתי ייאמן זה היה... תגלו בפרק הבא! (אל
תאמינו לי, זה סתם טריק שלמדתי מסב סבי לשמור על מתח...)
פרק VI
הם שפשפו את עיניהם בתדהמה, זה היה... גויאבה! אבל לא סתם
גויאבה - גויאבה ענקית שזוהרת בעצמה, עם ריח אקזוטי וחריף
של... גויאבה! הגויאבה הענקית הייתה בגובה של שלושים מטר והיו
לה חלונות עגולים ושקופים, ובפנים היו תרנגולים ואפרוחים.
לפתע הגויאבה נפתחה וקול יצא ממנה: "פצ'ה פיצ'ה מוווצ'
שוקרייה! (הפלישה החלה, הרסו כל מה שעומד בדרככם!)". טל תרגם
במהרה לחבריו והורה להם להתחבא איפה שהוא מאחורי השיחים שהיו
על אחת הדיונות. למזלם, התרנגולים והאפרוחים לא רצו לכיוון
ההוא. כעבור עשר דקות בערך, כשהיו בטוחים שכל האפרוחים
והתרנגולים הלכו, טל וחבורתו ניגשו לחללית. הם הסתכלו עליה
ונכנסו לתוכה: בפנים היו רובי לייזר משוכללים ומכשור אחר
שנראה מתקדם אף הוא. "אנחנו... חייבים... לעצור... את...
הפלישה..." אמר גורדו בקול עגמומי. "אררר! אבל איך נעשה את
זה, פיראט קטן?" שאל קפיטן תיאדור. "לפני שעזבתי את כוכב
קוריצה, שמעתי מאיזה מקומי אחד שאם לב הכוכב כל תושבי קוריצה
- לא משנה איפה הם, יהפכו לעפר..."
פרק IIIX
החבורה יצאה מהחללית וחזרה לכיוון הדיונה. "מה... עושים...
עכשיו?... איך... עוצרים... את... תושבי... קוריצה?..." שאל
גורדו בדיכאוניות. "אררר! די ברור שצריך להגיע לכוכב שלהם אבל
איך עושים את זה?" שאל קפיטן תיאדור. "אני יודע! התאמנתי על
זה כבר מאז סהייתי בחיתולים! (זאת אומרת לפני חודש בערך...),
רק תנו לי את הזמן... חחחחחחחחחחחחח - תחזיקו בי חזק -
חחחחחחחחחח טפפפפפפפפפפפפפפפפווווו!!!" סגיון ירק לכיוון
האדמה בחוזקה בזמן שכל החבורה מחזיקה בו חזק. לפתע, כולם החלו
להתרומם מעל הקרקע. לא לקח הרבה זמן עד שהם ראו את האדמה
נעלמת מעבר לרגליהם ואחריה כדור הארץ; הם היו בחלל כעת,
מרחפים לכיוון כוכב קוריצה... (אז הסיפור לא הכי מציאותי, מה
קרה? למה, הסיפור של עשרים אלף מייל יותר הגיוני?! יאללה, אני
הלכתי לחבל התלייה... שגיאקו! איפה אתה שוורצעחייע! תעזור לי
למצוא את החבל... אידיוט...)


PEREK IIX
"אאוווווווווץ'!!!" צעקו כולם כאשר התנגשו בכוכב קוריצה. הם
קמו על רגליהם ובחנו את האזור... הכוכב היה בצבע
אדמדם-אופווייט, ובתים ענקיים דמויי לול הופיעו מאחורי ההרים,
כל מיני תרנגולות בחליפות טוקסידו ומגבעות הסתובבו להם
ברחובות (איזה קלאסה...). טל תפס תרנגולת אחת ואמר לו:
"גריץ'! (קח אותי למנהיג שלכם!)" "סופריצה?! (למה מה תעשה
לי?!)" "פצ'ה פיצ'ה פיצ'ה בלנקה!!! (אני אשכנע את בלנקה לשבת
עליך!!!)" "פצ' גריפה מוי שלמה ארצי לדה טרנטה מיץ' כגר
לופריצה מוווץ' שוגריה! (טוב נו, היא מאחורי הגבעה...)"
החבורה הלכה בעקבותיו של התרנגול, ושם זה היה, לול ענקי
ומפואר, צבוע כולו בלבן ו... טוב, נו, אין לי דרך מותחת
לסיים... אז אני פשוט אגיד: הם הלכו ולא חזרו לעולם... טוב,
עכשיו נמחק את זה...
פרק IX
טל וחבורתו התקדמו לכיוון הלול הענקי, ששני שומרים תרנגולים
עם חליפות שמרו עליו. "מיצ' מצ'יצ'ה! (אין כניסה!)" אמרו
השומרים וחסמו את הכניסה עם קלשוניהם. "פצ'ה פיצ'ה פצ'ה פצ'ה
קוריצה פצ'ה פיצ'ה פצ'ה פצ'ה פצ'ה, פצ'ה פצ'ה פצ'י אווצי? (אה
כן? אתה ואיזה צבא?)" ענה טל (הוא שמע את זה פעם בסרט
הוליוודי קקה-מייקה). התרנגול חייך ואמר "קוריצה פוקצה (צבא
התרנגולים)". כעבור שניות יצאו מהשערים עשרות, מאות, אלפים!
(למעשה היו רק חמישה אבל למי אכפת...) התרנגולים התקיפו.
"ארררר! לעמדות, מלחים! לכו על התרנגולת השמנה!" אמר קפיטן
תיאדור. "פצ'ה פיצ'ה פץ'... פצ'ה קלורצי, מוי מוי קלורצי...
(אני לא שמנה... פשוט יש לי עצמות גדולות... יש הבדל...)"
ענתה התרנגולת. "לקרב!!!" אמר תיאדור והוציא מחגורתו את חרבו
ושיסע בה את אחד התרנגולים (יהי זכרו ברוך...). סגיון התחיל
במתקפת מוחטה אטומית: "חחחחחחחחחחחחח טפו!!!" שני תרנגולים
נפגעו מהיריקה ועפו לכוכב השכן, כוכב מרגול (הלך עליהם...).
טל פתח את פיו במטרה לדבר אבל שניים מהתרנגולים התאבדו לפני
שהספיק לעשות או להגיד משהו (עשו בשכל). בלנקה קפצה לאוויר
ואז נחתה על התרנגול (המסכן פרפר למוות) וגורדו הלך לאחד
התרנגולים והחל לדבר "מה... הטעם?... כולנו... עומדים...
למות... בכל... מקרה... העולם... מלא... בסבל... ואומללות...
כך... שאין... סיבה... לחיים..." (התרנגול המסכן, אף שלא הבין
אותו כי הוא לא ידע עברית, שמע את טון קולו של גורדו וכבר קפץ
מצוק...)
פרק X
אחרי קרב מתיש זה, נכנסה החבורה פנימה. המקום נראה מדהים: הכל
צבוע בלבן נקי, וחציר בכל מקום. להפתעתם הרבה, לא היו שומרים
בהמשך. הם המשיכו ללכת עד שראו בסוף החדר שולחן ארוך וצר,
ומסביב לשולחן היו שישה אנשים בברדס לבן ששילבו את שרווליהם
זה בזה, ופניהם היו מוסתרות. "מה רצונכם?" שאל קול עמוק
מהברדס השני משמאל. הקול הדהד בקירות החדר למשך זמן מה. "אתה
יודע עברית?!" שאל טל בתדהמה. "בוודאי, אנחנו יודעים הרבה,
אנחנו מועצת החכמים של כוכב קוריצה", ענה קול שלישי משמאל.
"יס לכם בעיות רציניות באבטחה!" אמר סגיון. "כן, אנחנו
יודעים, יש קיצוצים בתקציב, מה לעשות? מישהו שכח למלא טופס
מעבורת חלל לכוכב השכן בהצעות החלפה!" אמר הקול הראשון משמאל
והפנה את מבטו אל הדמות השנייה מימין. "אמרתי שאני מצטער!
בחיי... עושים משהו קטן לא בסדר וזוכרים לך את זה לשארית
חייך..." אמר הקול השני מימין. "טוב, אז מה רציתם, ארציים? יש
לנו עוד הרבה דברים לדסקס עליהם", אמר הקול השני משמאל. "אבל
בוס, אמרת שהיום אנחנו לא עושים שום דבר בגלל מופת
התיפתיפלצת, אמרת ששכנעת אותו לתת לך חצי מיליון פצ'הפיצ'ז
ואתה נותן לכולנו יום חופש", אמר הקול השני מימין. "אוי אוי
אוי... אתה דפוק בשכל, הא מספר 2? אתה משהו לא מהעולם הזה!
אני חולם שנים על הרגע הזה..." אמר הקול השני משמאל. הוא לחץ
על כפתור שהיה לו בצד שלו של השולחן ושתי דלתות מתחת לרגליו
של מספר 2 נפתחו. הוא נפל לשם וצעק צעקה מקפיאת דם. זה נשמע
כאילו הייתה מתחת לדלתות האלה מפלצת נוראה ואיומה. צעקותיו של
מספר 2 נשמעו כמקוטעות ואז הפסיקו ברגע...
פרק XI
לאחר שתי דקות של תדהמה טל המשיך: "באנו לעצור את הפלישה שלכם
לכוכב כדור הארץ!" "אהה... אני מבין... אבל אם רק תסתכלו
למעלה תבינו על מה כל העניין..." אמר הקול השני משמאל והחבורה
הסתכלה למעלה. "אני לא רואה כלום..." אמרה בלנקה. "עכשיו!!!"
אמר הקול הראשון משמאל והקול השני משמאל לחץ על אחד משני
הכפתורים שהיו שם. שתי דלתות נפתחו מתחת לחבורה והם נפלו
לתהום... כשפגעו באדמה הם ראו את הדלתות שזרקו אותם למטה
נסגרות... המקום היה חשוך מאוד... רק כמה לפידים האירו את
קירות האבן המצחינים, המון שלדים היו שם, עד שהחבורה ראתה שלד
מאוד לא סימפטי שלבש את אותה הגלימה של מספר2... לפתע נראו
שתי עיניים צהובות מן האפלה...
פרק 12 (אני פשוט לא יודע עוד ספרות רומיות...)
החיה האיומה מבין הצללים התקרבה אט אט... עד שיצאה ממחבואה
והתגלתה לפניהם... המחזה היה נורא, שיניה היו מחודדות וצמחו
כלפי מעלה, החיה הייתה שחורה וענקית והיא נראתה קצת כמו
בולדוג ענקי שחור. החיה עמדה לזנק עליהם. עברו כמה שניות של
מתח והיא הסתערה עליהם. בלנקה (בהיותה השמנה שבחבורה) הייתה
הקורבן הראשון. בלנקה אפילו לא אמרה כלום או התחמקה, היא
הייתה כל כך טיפשה עד שהייתה יכולה להגיד רק "איי..." וגם זה
לא מסבל, סתם 'איי' כזה, כאילו מישהו אומר לך להגיד איי ולא
ממש בא לך... אזהרה: המילים הבאות אינן מיועדות לגילאים
שמונים אלף ומטה, ראו הוזהרתם... החיה קרעה את בשרה של בלנקה
ודם ניתז לכל עבר, היית מצפה במצב כזה שמישהו יצעק
"לללללללללללאאאאאא!!!" אבל זה לא קרה, האחרים פשוט ישבו על
אחד השלדים ואכלו פופקורן להנאתם...
פרק 13
זהו זה, זה היה הסוף של בלנקה. החיה התקדמה לכיוון החבורה
ואלו החלו לרוץ. לרוע המזל כל אחד בחר בכיוון זהה וכולם
התנגשו זה בזה. החיה הענקית התקדמה לכיוון גורדו, תקעה את
שיניה החדות בו, אלו עברו בתוך גופו הזערורי אך לא ניתז מגופו
האפרורי דם. "ארררררר?" נבחה החיה בשאלה וגורדו הסביר:
"אני... אין... לי... דם... זו... מחלה... גנטית... הנקראת...
היפרשמיפרגלצה-מורפוזיס... מה... שזורם... אצלי... בגוף...
זה... גז... דמוי... דם..., רדיואקטיבי... מאוד... לסוג... דם
B-... את B-... חיה?..." שאל גורדו בדיכאוניות. "אהה..." ענתה
החיה בחיוב ונפלה על צידה. "עשית את זה, מלח!!! ארררר!" שיבח
תיאדור את גורדו וטפח לו על השכם. "איזה כיף..." ענה גורדו
בדיכאוניות האופיינית לו. "למישהו יש תוכנית איך נצא מפה? שאל
טל בתקווה. "המממ... אולי... כן! יס סיכוי סזה יצליח!" ירק
סגיון. "טל, עדיין יס לך את סיני הטיטניום?" סאל סגיון.
"בטח!" ענה טל. "מוסלם..."
פרק 14
"טל! תנגוס בקיר!" קרא סגיון וכך עשה טל, ובקיר האבן נחתמו
סימני שיניו של טל. "עסה זאת עוד פעם! (אני מזכיר, אני יודע
שאומרים עשה ולא עסה, כך סגיון מדבר! למה אני צריך לחזור על
זה שוב ושוב?! קליימע רוע...)" אמר סגיון וטל חזר על מעשיו,
כך קרה שוב ושוב ושוב... עברו כמה שעות כשלפתע נשמעה שאגה
ענקית מכיוון החיה הבולדוגית האיומה. היא עמדה על רגליה ועשן
ניתז מנחיריה. היא התקרבה אל החבורה בצעדים צולעים ואיטיים אך
כוחה עדיין היה בה. "ארררררר!!! קדימה, מלח! החיה התעוררה!"
קרא תיאדור לזינטר. "אני מנסה! זה לא כל כך פשוט!" קרא טל
(למי שלא הבין מה החבורה מנסה לעשות זה ליצור מנהרה. אינעל
רבאק, זה לא כל כך מסובך! זאת הפעם האחרונה שאני מסביר לכם
דברים...). החיה כמעט תפסה אותם, היא הייתה ממש קרובה
אליהם... האם הם יצליחו לברוח? האם החיה תתפוס אותם? האם
ייקחו אותי סוף סוף לאברבנל? כל זאת ועוד בפרק הבא של עלילות
טל-בחלל!
פ7ק 15
ברגע האחרון החבורה הצליחה לברוח מטפריה של החיה האיומה. הם
יצאו והגיעו אל מאחורי הלול הענק וניסו לעשות הערכת מצב - הם
נמצאים מאחורי המפקדה האימתנית, אבל אם ייכנסו לחדר יהיה להם
מפגש מחודש עם הבולדוג האימתני, ואם הם יתמהמהו כדור הארץ
ייהרס עוד לפני שגורדו יגיד מי תלה פה פיתה. "ארררר! מלחים!
התקבצו סביבי, יש לי תוכנית!" אמר קפיטן תיאדור. הם התקבצו
והתלחששו... "כן! זה רעיון מעולה!" אמר זינטר. "ארררר! אוף,
זינטר חושב שזה טוב... לחשוש מחדש!" אמר תיאדור. הם
התלחששו... "אה... לא משהו..." אמר זינטר בחוסר התלהבות
מופגן. "ארררררררררררררררר וחרררררררררר ביחד!!! מצאנו לעצמנו
תוכנית חברים!!!..."
פרק 16
"נשר אדום נשר אדום, האם שומע?" שאל זינטר. "אררררר!!! בטח
שאני שומע! אני פה לידך, אידיוט! זה שיצא בהגרלה שאני בצוות
איתך לא אומר שאתה צריך לשגע לי את השכל! אני רק מקווה שגורדו
וסגיון יצליחו בחלק שלהם... תביא רגע את מכשיר הקשר שלך..."
אמר תיאדור וטל נתן לו את מכשיר הקשר. "זומבי ירוק וחציל
מיובש, האם שומעים?" "כן קפטן, אנחנו נמצאים על הגג, תזכיר
לנו סוב את התוכנית?" "אררררררררר! אני וטל ניצור הסחה,
האנשים בגלימות יעזבו את המקום, אתם תתגנבו מהארובה לחדר
הבקרה שלהם, כשהם יחזרו אתם תלחצו על הכפתור שפותח את דלת
הסתרים וכל אנשי הגלימות יפלו, וכשהם ייאכלו על ידי המפלצת
אנחנו נשלוט בכוכב קוריצה ונבטל את השמדת כדור הארץ. הבנת
עכשיו, עכבר יבשה?!" "כן בוס, עכסיו הכל ברור..."
פרק 17
"פצ'ה פיצ'ה פצ'לחת עם חומוצ'? (אתה רעב?)" שאל שומר תרנגולי
את משנהו. "אה... פצ'ה מלודרמה (לא מת מרעב)", ענה לו השומר
השני. "פץ'... פצ'ה לבלוסקו (טוב... אני הולך לאכול)." "צ'בבה
(בסדר)." השומר הלך משם אך לפתע קפטן תיאדור תפס בגרונו של
התרנגול השומר בידו האחת ובשנייה אחז את טל זינטר כמו
שמחזיקים קליצ'נקוב צמוד לראשו של התרנגול. "פצ'ה פיצ'ה קפוט!
פצ'ה פיצ'ה פרוסטטה קייף! (תביאו את האנשים בגלימות לכאן או
שאני נושם עליו!)" איים טל. "פצ'ה פיצ'ה פיוצ'רמה, פצ'ה
פרוסטטה קייף! (תקרא מהר לאנשים בגלימות!)" אמר תרנגול אחד
למשנהו. התרנגול השני מיהר להיכנס לחדרם של האנשים בגלימה, אך
לאחר כמה דקות חזרו האנשים בגלימות, כשבידיהם נמצאים סגיון
וגורדו...
פרק 18
לא הייתה להם שום תקווה, התוכנית שלהם ירדה לטמיון, לא היה
להם מה לעשות... "בואו איתי. מכיוון שהרגתם את המפלצת שלי אני
אוציא את הנשק הכבד..." אמר האיש בגלימה. הם פנו בהכנעה
לכיוון החדר הראשי של הארמון, החדר שבו הם פגשו את אנשי
הגלימה לראשונה... כשהגיעו לחדר הראשי עמד שם מכשיר שלא היה
שם בעבר. המכשיר היה מין גיגית שכזו... נו, אתם יודעים... איך
קוראים לזה, נו... ברח לי... אה! בריכה רדיואקטיבית... כן,
זהו... ובתוכה שחו להן מדוזות ענק בצבע בז', וחבל היה תלוי
מהתקרה. כמה תרנגולות קשרו את הרביעייה מעל לבריכה והחלו
להוריד אותם אט אט...
פרק 19
"זה נראה כאילו זה הסוף, חברים. היה זוועה להכיר אתכם, אבל זה
לא מנומס אז אני אלך עם היה נעים להכיר אתכם..." אמר טל.
"כן... זה... היה..." התחיל גורדו. "אררררר! עזוב, גורדו, עד
שתסיים לדבר אנחנו נהיה עמוק בתוך המיץ הרדיואקטיבי הזה..."
קטע קפטן תיאדור. לפתע נשמעו רעשים מכיוון המסדרון. אלה היו
קולות של מאבק. קולות אלו נשמעו למשך כמה דקות ואז פסקו. לפתע
הדלתות נפתחו וכתריסר גברים חסונים רעולי פנים נכנסו לחדר. על
גביהם הם סחבו אפיריון, ועל האפיריון עמדה נערה רעולת פנים.
הם הורידו את האפיריון והנערה פסעה לעברם... מי היא אותה נערה
אלמונית? מה היא הולכת לעשות? מתי ייקחו אותי לאברבנל? כל זאת
(חוץ מהחלק האחרון) בפרק הבא והאחרון של טל נגד מורי החלל!!!
פרק 20
"מי את קיבינימט?!" שאל סגיון במבט נזעף. "אתה לא זוכר?..."
שאלה הנערה המסתורית. היא הסירה את רעלת הפנים, ואני לא
מאמין! זאת... זאת... דפניוני לה סנוב גריינג'רסי!!! טל
וסגיון פתחו את פיהם בתדהמה. "מה את עושה פה?" שאל טל. "המפף,
אתה לא עוקב אחרי המביא היומיומי?" שאלה דפניוני בהתנשאות.
"לא ממש, הייתי קצת עסוק בהצלת העולם..." "ובכן, אם היית קורא
אותו היית יודע שמשרד הסמים מזהיר מהתקפה של תרנגולים לוחמות
מהחלל שבאו מכוכב קוריצה, אז אני והחבר'ה שלי מהקרקס קפצנו
לכאן בשביל להציל את העולם, אז דבר ראשון הנה..." היא שחררה
אותם עם סכין שהייתה בידה, "ודבר שני אנחנו צריכים להציל את
העולם..." דפניוני רצה ללוח הכפתורים והחלה לדבר למיקרופון
"קו קו קו קו קו קו קו קוריצה קו קו קו קו קו קו קוריצה
קוקוקוקוקוריצה קוקוקוקוריצה הה... (הפלישה הסתיימה)" לפתע
ראו על הצג שכל תושבי כוכב קוריצה שפלשו לכדור הארץ נסוגים
לחלליות. "ועכשיו לגרנד פינאלה..." דפניוני לחצה על הכפתור
האדום שהיה שם ולפתע ראו על הצג שכל תושבי כוכב קוריצה הופכים
לעוף בגריל... באותו רגע פיטרתי את שגיאקו! אבל באותו רגע גם
נכנסו לחדר כל האנשים בגלימות; האנשים של דפניוני החלו לבצע
בהם לינץ' ואלו ישבו מעולפים... קפטן תיאדור ספר את כל אנשי
הגלימות. "חסר אחד!" הוא אמר. "לא נורא, הוא בטח יחזור
בסיקוול..." אמר טל שהתקרב לכיוון האנשים בגלימות והוריד את
מסכותיהם אחת אחת. הראשונה הייתה שומנית, השנייה קילמי גרדום,
השלישי האגריורי והרביעית שנואה... אך מספר שתיים...
המנהיג... נותר בגדר תעלומה... כל החבר'ה חזרו לכדור הארץ,
סוף טוב הכל טוב (במיוחד כי בלנקה מתה...)