סיפורו הקומי של טל זינטר, ילד שחצן ומרובע, ועל עלילותיו
השונות. אני מודע לזה שבהתחלה זה יכול להיות משעמם או לא
מצחיק אבל למתמידים מחכה הנאה מובטחת.
הקדמה
טל זינטר הוא ילד שוויצר מתיכון עירוני ד' כיתה ז6. הוא מסוג
הילדים שיגידו: "המורה, שכחת לתת לנו שיעורי בית", או "המורה,
אז מתי תעשה לנו מבחן?" הקיצר, ילד נאכס... אפילו הוריו לא
אוהבים אותו ומנסים להיפטר ממנו בכל דרך אפשרית...

פרק 1
טל נוסע באופניו לביה"ס כמו בכל יום עד שבריון חד גבה שמן
כמו... מישהו שמן ועם שן אחת רקובה העונה לשם דניאל פריאס עצר
אותו בדרכו לשם: "הלו ילד, תן ת'כסף!" אבל דמי הכיס של טל
הסתכמו רק ב10- שקל לשנה... "אבל יש לי רק 10 שקל ואני חוסך
את דמי הכיס שלי לקניית מחשב אקס פי 6574658 434 מגה
אלוארצ'יק! לפי החישובים שעשיתי במחשבון אני אוכל להגיע להישג
זה רק בגיל 789! ואני רק בן 12! לכן אבקש ממך לעזוב מייד או
שאקרא לאבי!" באותו רגע נסעה מכוניתו של אבא של טל ליד
האירוע: "טל! אל תערב אותי בזה! חכה עד שאמא תשמע על זה!
אנחנו הולכים לעשות שיחה ארוכה מאוד בקשר לנטישה שלך, אה!
התכוונתי הזכויות שלך", אביו של טל נסע משם ובזמן זה דניאל
פריאס חשב לעצמו: "המממ... בוא נראה, אם אני לוקח ממנו 10 שקל
וסופגנייה עולה 5 שקל, כמה אני אוכל לקנות?..." ובאותו רגע
התעורר מוחו הקטן של דניאל פריאס: "נו, אז 'תה נותן לי או
לא?" באותו רגע הוא שלף סכין וטל אמר: "בסדר בסדר..." ושלשל
לידו את המטבע הנכסף...

פרק 2
טל המשיך בדרכו לביה"ס מאוכזב ופגוע... השיעור הראשון היה
שיעור חשבון עם המורה הרוסייה גלה שטוויחינברג. גלה נכנסה
לכיתה והחלה בשיעור: "היום אנחנו נלמד מינוס על מינוס אבל אין
כזה דבר מינוס על מינוס אז נעשה פלוס על מינוס אבל גם זה לא
אפשרי! אז נעשה מינוס על פלוס - הבנתם בונבונים?" כולם הנהנו
בשעמום, אחרי הכל גלה היא המורה הנחמדה ביותר בביה"ס... טל
כהרגלו שאל את גלה: "אז את נותנת שיעורים להיום, מורתי היקרה
והיפה?" "בסדר בונבון, אם אתם מתעקשים..." ענתה לו גלה בפרצוף
זורח ואם אתם חושבים שטל הוא חכם כל כך עד שלא אכפת לו לעשות
שיעורים אז טעיתם - טל לוקח עימו לכל מקום את מחשבון הכיס
שהוריו נתנו לו כתמורה לזה שילך למדבר סהרה ויישאר שם
לחודשיים...

פרק 3
הפסקת שלוש הדקות הגיעה! ואיתה גם כל הברבורים של טל זינטר על
החופשות היוקרתיות שהוריו שולחים אותו אליהן (לא שמישהו מקשיב
לו), אז בא ילד חכם אחד בשם גדיאל שבי ואמר לו: "זינטר, אתה
לא קולט? ההורים שלך מנסים להיפטר ממך!" "קנאי..." קרא זינטר
בבוז טררר!!!... הפעמון צלצל ויש לזה רק משמעות אחת - עברית
עם המורה שנואה (זהו שמה). בכל תיכון עירוני ד' מכירים את
שנואה (עם הליפה הזו על הראש קצת קשה לפספס אותה...). היא
השטן! כולם יודעים שלמשמע הצלצול צריך להוציא ספרי לימוד וספר
קריאה, אחרת היא תאכל אתכם! אחד הילדים צווח: "שנואה באה!
שנואה באה!" כולם התיישבו במקומותיהם, ישבו וקראו בספרי
הקריאה. לא עוברות חמש שניות ושנואה הגיעה והחלה בקולה
המשועמם: "מה זה הדבר הזה, אני לא מאמינה... ככה לא יושבים,
לילך! זאב, תרים את הנייר! אני לא מאמינה, חשבתי שאני באה
לכיתה מתורבתת ותראו מה זה, כמו חורנים..." טל זינטר קפץ על
ההזדמנות: "שנואה, הסתפרת? רזית? רואים עלייך, את נראית
נפלא!" והחנפן עשה זאת שוב. שנואה השיבה ללקקן: "כולכם מקבלים
השעיה! עופו לקילמי גרדום! (אם יש משהו יותר נורא משנואה זוהי
קילמי גרדום מנהלת חטיבת הביניים), חוץ מהמלאך שלי טל זינטר."
כל הכיתה חרקה שיניים. כן, עוד יום רגיל ב"ד"...

פרק 4
טררר!!!... לאחר יום מפרך הגיע הזמן ללכת הביתה. טל, שכל הזמן
משוויץ באופניו החדישים, אינו מבין שאופניו עשויים רק מפחיות
שימורים ושהוריו נתנו לו אותם כדי שלא יפריע להם בהסעות
מיותרות... טל הגיע לבסוף הביתה והחל לספר לאמו: "אמא, אמא,
היום ילד אחד איים עליי בסכין!!!" "כן, כן, מה שתגיד..." ענתה
אמו בקול משועמם. טל המשיך בסיפורו: "ואז הוא לקח לי 10 שקל!"
"מההה?! זה מה שאתה עושה בדמי הכיס שלך? זהו, נמאס לי ממך!
אתה מרותק!" "אבל אמא..." "שום אבל חתיכת רכיכה עלובה! אביך
ואני נעשה שיחה ארוכה על הנטישה שלך, אהה... הזכויות שלך
התכוונתי..."
ובאותו ערב בשעה 23:11 בסלון משפחת זינטר מתקיימת שיחה בין
הוריו של טל. שקט מאוד היה בחדר עד שאמו של טל פצחה בדבריה:
"חייבים להיפטר מהילד הזה! הוא מבזבז לנו את כל הכסף! עשיתי
חישוב במחשבון (התפוח לא נופל רחוק מהעץ...) וראיתי שהוא
מבזבז לנו 15 שקל על מזונות לשנה, ו10- שקל לדמי הכיס שלו!"
"אני מסכים איתך בכל מילה", פצח האב, "הוא מרשה לעצמו יותר
מדי! היום הוא כמעט הכניס אותי לקטטה עם הבריון השמן הזה,
פריאס. את מתארת מה היה יכול לקרות לי?! הוא היה יכול לשבת
עליי!" אמו של טל המשיכה את דבריה: "אז זה מוסכם. מחר בצהריים
ניפטר ממנו!" "כן, יקירתי. כך הכל ייגמר וחיינו יחזרו
למסלולם, אה... את מתארת לעצמך חיים בלעדיו?" "כן, יקירי,
בדיוק כמו לפני 12 שנה..." וכך הסתיימה השיחה בין מר וגברת
זינטר...

פרק 5
למחרת קם טל לעוד שבת, ירד במדרגות לסלון ביתו וראה שם את
הוריו. אמו פנתה אליו: "חמודי איך ישנת?" ואביו גם הוא לא
שתק: "כן, מה קורה חמודי? היום אנחנו שולחים אותך לטיול
בהוליווד!" גל הרגיש קצת מוזר, הרי הוריו בדרך כלל לא מדברים
אליו בשבת והוא גם שם לב שבשבת הזו לא נעלו אותו בחדרו כמנהג
שבת אך לא היה כל כך אכפת לו, הרי הוא נוסע להוליווד! טל זרח
מרוב אושר: "ואו, תודה אמא, תודה אבא! אני אלך לארוז את
הדברים שלי!" גל עלה לחדרו לקחת את אופני השימורים ואת מהדק
הנייר שבאמתחתו ובינתיים, בעודו אורז, שאל האב לבית זינטר:
"התותח מוכן יקירתי?" "כמובן יקירי", ענתה לו בעודם מחליפים
מבטים זדוניים...
טל והוריו באו לרציף ובעודם מחייכים חיוכים מזויפים לבנם
השנוא, התותח חיכה להם... טל נכנס לספינה והוריו מתבוננים בו
במבטים זדוניים ומנופפים לו לשלום. הוריו הלכו למקום התותח
והמתינו לשותפם לפשע.

פרק 6
"יפה שהואלת בטובך להגיע", אמרה אמא זינטר בציניות מסוימת
לאיש בברדס השחור, "שכחת במי מדובר? טל זינטר! הילד השנוא
בתבל! בקושי אפשר לראות אותו מכאן, חייבים למהר!" "יש לי
חדשות טובות ורעות. הרעות הן שתפסו אותי עם התותח באבטחה
ולקחו לי אותו, הטובות הן שכשהם שמעו שזה טל זינטר שאנו
הולכים להתנקש בו הם שחררו אותי מייד אבל זה היה מאוחר מדי
לתותח אז הם הסכימו להלוות לנו הפצצה אווירית אבל בכדי לארגן
הכל יידרשו להם חמישה ימים ואחר כך טל שלנו!" כולם צחקו בצחוק
זדוני וחיכו...

פרק 7
ובינתיים טל עלה לספינה וראה שם קפיטן קצת מוזר שכל הזמן
התנגש בקירות. "תגיד, מה אתה עושה?" שאל טל. "אני מתנגש
בקירות!" ענה הקפטן. "אבל... למה?!" שאל טל בתמיהה. "כי הם
קירות. ק י ר ו ת! הם מקוררות אז אני מתנגש בהם כדי שיהיה להם
חם! הבנת, מלפפון מלוח?" אמר הקפטן. טל החל לצחוק בצחוק המוזר
שלו: "חלכעניחלעכיךכההה..." ובינתיים הקפטן ניסה להתחמק
מהמשוגע שצחק בצחוקו המטורף... "אני אספר את זה גם למוטי
הניגר! הוא אוהב בדיחות קרש..." אמר הקפטן. טל סיים את צחוקו
ואת נחירותיו סופסוף אבל הקפטן כבר הלך משם...

פרק 8
טל נכנס לחדרו ופרק שם את חפציו. הוא הרגיש פתאום דחף חזק
ללכת לשירותים אך ראה כי בחדרו אין שירותים. הוא הלך לחפש
מישהו שיגיד לו איפה יש שירותים אך אף אחד לא התהלך על
הספינה. זה היה לו קצת חשוד. הוא דפק על אחת הדלתות בבקשה
לסיוע. הדלת נפתחה ומאחוריה עמד איש מבוגר בחלוק בית חולים
ונעלי בית. "הרצונג אתל גרושקה מיתלקו תחיי גוט אנחט פציינטס!
בוא כנס!" טל נכנס לחדר והאיש המוזר נעל את הדלת. "שב פה,
פציינטס! אני הוא פריץ פון בזזז! פסיכיאטר דגול!" "תגיד, אתה
יודע איפה יש שירותים?" שאל טל. "הר שירותים? לא, אבל אני
יודע איפה יש קישקע!!!" הוא שלף אזמל וסכין, והחל לחתוך את
בטנו של טל וגזל ממנו את מעיו אך ברגע שפריץ הסתכל על
ה'קישקע' של טל הוא החל לצרוח בצעקות מחרידות, שחרר את טל
ויצא מהחדר בריצה. טל, שהסתכל על מעיו, לא הבין מה הרתיע את
פריץ כל כך - יש שם 'רק' את רעל העכברים שהוריו הזריקו לו
לפני שנתיים, ואז גילו שהחומר אינו משפיע על טל אך כל מי
שייגע בו יחטוף מחלה זיהומית אשר הורגת תוך יומיים...

פרק 9
טל התאושש והלך לחדרו, ושם ראה דמות מוזרה בלי אוזניים. "מי
אתה?" שאל טל. "מה? אתה לא יודע איך קוראים לי?! איך אתה מראה
את עצמך בציבור!?" ענתה הדמות. "גם אמא שלי תמיד אומרת לי את
זה..." השיב טל. "בכל מקרה אני הוא פיפוש, חזי פיפוש. שחקן,
בדרן ובורקס במסיבות חצר..." "יש! סופסוף מישהו מסכים להיות
שותף לחדר שלי! אנחנו נספר צ'יזבטים, נישאר עד מאוחר ונצפה
בפסוקו של יום!" צהל טל. "אההה!!! קיבינימט! אני מעדיף כבר
לגור עם צוציק! צוצק'ה, חכה אני בא!..." מאוכזב מתמיד עלה טל
למיטתו כשלפתע שמע את צלצול השעון שהראה על שבע. הוא יצא
מחדרו וראה את כל אורחי הסיפון זזים למקום אחד אז הוא עקב
אחריהם.
כולם הלכו לטרקלין. טל נכנס בעקבותיהם. הקפטן החל בדבריו:
"מה? מסיבת הפתעה? אני לא הוכנתי, לא אמרו לי כלום..." "קפטן,
הנרי סטים סבור, ואם הוא סבור אז הוא בטח יודע, שאולי כדאי
שתסביר קצת על האוניה." "אז רגע, אתה אומר שכולכם חושבים שאני
מכשפה ורוצים להעלות אותי על המוקד? בסדר, רק תן לי להביא את
המוצץ שלי..." ענה הקפטן. טל החל שוב בצחוק המופרע שלו:
"וכגעיעכגיעייך..." ובעוד עניין זה נמשך החל הנרי לצרוח:
"דייי!!! אני לא יכול יותר! כל הזמן חעעכיעכחעח! נמאס!"
ובצרחות אלה יצא בכעס מהטרקלין. לאחר כמה דקות נשמעה אזעקה
וכולם רצו לחדר הכספות וראו שהיהלום שהיה שם מתחילת המסע
נעלם! "אבל איך זה יכול להיות? כולנו היינו למעלה ושמענו את
הצחוק המזוויע של זינטר", צעקה שק סחבות בשם פוסטמה. "לא
כולנו היינו למעלה! זינטר יצא באמצע!" צעק צוציק. "לא נכון,
הייתי כל הזמן למעלה, הנרי סטים יצא באמצע!" "טוב, חבר'ה,
ניסיתי..."

פרק 10
כולם התפזרו לחדרים חוץ מזינטר שרצה להתנצל בפני הנרי סטים.
הנרי היה על הסיפון, אך ברגע שראה את טל הוא החל לברוח לכיוון
המנוע. טל רץ אחריו אך זה היה מאוחר מדי - הנרי היה כבר מת.
כולם באו וראו את הנרי על המנוע מת. "יו הנרי, מי עשה לך את
זה?" שאל חזי. "מה שאתה צריך לשאול את עצמך זה בגלל מי הנרי
סטים התאבד והתשובה היא טל זינטר!" אמר הנרי. "בתור קפטן
האונייה אני צריך לתת לכולם חמוצים! אבל גם לכלוא את מי שפשע
עד מחר בערב!" אמר קרופניק. "קרופניק, מה, התחלקת על השכל?!
יום אחד? עדיף שתכניסו אותי במקומו, לפחות אני לא אצטרך לראות
עוגת פירות שכמוך!" אמר חזי. "אממ... בסדר, קחו אותו מכאן..."
אמר קרופניק ובינתיים באו שני גברים גדולים ושריריים לקחת את
חזי. "קרופי, מה אתה לוקח אותי ברצינות? זה סיפור היתולי, אני
שחקן, ככה אני. למה, לא טוב? מה, זינטר יותר טוב? תכניסו
אותו!" צעק חזי. "אמממ... בסדר..." אמר קרופניק, והגברים
השריריים לקחו את זינטר לבטן האונייה החשוכה והאפלה...

פרק 11
טל נכנס לתא המעצר. בתוך התא הייתה עוד דמות, עגלגלה עם חלוק
כחול. "מי אתה?" שאל טל. "אני אפי בן זידרן בן זידרוני בת
לציפה דריפה ימ פם פוני בן הרים בן סלעים בן גוריון בת מצווה
בן ביפ בן ארי בן ארצי בן של בן של בן של נחצ'ה עייגל
הממלוכי הראשון..." ענה אפי בן זידרן בן זידרוני בת לציפה
דריפה ימ פם פוני בן הרים בן סלעים בן גוריון בת מצווה בן
ביפ בן ארי בן ארצי בן של בן של בן של נחצ'ה עייגל הממלוכי
הראשון. "תגיד עוד פעם, לא שמעתי..." אמר טל. " אני אפי בן
זידרן בן זידרוני בת לציפה דריפה ימ פם פוני בן הרים בן סלעים
בן גוריון בת מצווה בן ביפ בן ארי בן ארצי בן של בן של בן
של נחצ'ה עייגל הממלוכי הראשון!" אמר אפי בן זידרן בן זידרוני
בת לציפה דריפה ימ פם פוני בן הרים בן סלעים בן גוריון בת
מצווה בן ביפ בן ארי בן ארצי בן של בן של בן של נחצ'ה עייגל
הממלוכי הראשון. "פעם אחרונה כי לא שמעתי", אמר טל. "נו
קיבינימט! מה קשה לזכור?! אני אפי בן זידרן בן זידרוני בת
לציפה דריפה ימ פם פוני בן הרים בן סלעים בן גוריון בת מצווה
בן ביפ בן ארי בן ארצי בן של בן של בן של נחצ'ה עייגל
הממלוכי הראשון!!!" אמר אפי בן זידרן בן זידרוני בת לציפה
דריפה ימ פם פוני בן הרים בן סלעים בן גוריון בת מצווה בן
ביפ בן ארי בן ארצי בן של בן של בן של נחצ'ה עייגל הממלוכי
הראשון. "רק עוד פעם אחרונה חביבה..." אמר זינטר, ובאותו הרגע
אפי בן זידרן בן זידרוני בת לציפה דריפה ימ פם פוני בן הרים
בן סלעים בן גוריון בת מצווה בן ביפ בן ארי בן ארצי בן של
בן של בן של נחצ'ה עייגל הממלוכי הראשון לקח את היהלום ששכן
בכיסו השמאלי ודפק אותו בראשו של זינטר.

פרק 12
"זהו, הגיע הזמן לשחרר אותו", אמר הקפטן בעוד זינטר מתאושש
מעלפונו. הוא שחרר אותו בלית ברירה, הם יצאו החוצה והיה כבר
לילה. זינטר קלט שהוא היה בתרדמת למשך יום שלם, ועוד פעם
הייתה השעה שבע בערב וכל האורחים התכנסו בטרקלין. זינטר נכנס
ופריץ החל בדבריו: "זה הוא שיר שאני והחבר'ה המצ..." לפתע קטע
חזי את דברי פריץ: "זינטר, מה אתה מפריע?" פריץ המשיך את
דבריו: "זהו שי..." ושוב נקטע על ידי חזי: "לא, באמת, בלי שום
תרבות..." פריץ המשיך בשלישית את דבריו: "זה הוא שיר שאני
והחבר'ה המצאנו עוד כשהיינו קללימ זנט יה? אתמול, מכיוון שקרה
לי משהו, הוספתי עוד בית לשיר. מוכנים? און קליין, קליין זיט!
היה לי שכן, היה לו מפעל, היה לו מפעל, הו כמה חבל, הוא לא
רצה להלוות לי מלגזה אז את הקישקע הוצאתי לו! את הקישקע! הא
הא הא... היה לי פציינט הוא היה מאוד פחדן, היה מאוד פחדן
השייגעץ הקטן, הוא לחדר בא ואת הקישקע הוצאתי לו! את הקישקע!
הא הא הא... עכשיו יש לי מחלה זיהומית והיום בערב אני אמות!
אמות! הא הא הא..." "דייי!!! אני לא יכול יותר!" זעק חזי.
"חבל, דונקוף, יש לשיר עוד חמישה עשר בתים, זה הולך
ומתפתח..." אמר פריץ. "תן לי לנגן לכם משהו שכולם יתחברו
אליו..." אמר חזי.

פרק 13
"ארץ ישראל שלי ג'יפתית וגם מוזנחת, מי ג'פג'ף ומי עשה
איכסה-פיכסה? זינטר! הוא טינף ת'ארץ בצחוק שלו... ארץ ישראל
שלי ריקה בלי מבקרים, מי גרם לכל זה? זינטר! בגללו תיירים לא
באים לארץ... ארץ ישראל שלי גסה ומעוצבנת, מי גיסס ומי עצבן?
אתה! אני פותח פה על כל מי שאני רואה, ושאף אחד לא יגיד לי
אחרת! בארץ ישראל!..." שר חזי בליווי כולם. כולם התפזרו
לחדריהם כשלפתע נשמעה צרחה מחדרו של פריץ. כולם התכנסו בחדרו
של פריץ וראו אותו שוכב מת על ספת המטופלים שלו. "וואו זה
מזכיר לי את ההצגה שלי, נורית הגפרורית..." אמר חזי... כולם
התפזרו לחדריהם חוץ מזינטר, כי הוא חונך להיות במיטה כבר
ב19:30-...

פרק 14
בוקר יום שלישי הגיע וזינטר לא אכל כבר שלושה ימים! (אבל זה
לא כל כך הזיז לו כי בזמן שהוריו אוכלים ארוחה הוא מסתכל
עליהם ומזיל ריר, ולפעמים, אם הם במצב רוח טוב, הם נותנים לו
איזה במבה...) אבל זינטר לא הלך לשירותים כבר שלושה ימים, מה
שמדאיג אותו (אותו, לא אותנו, כי אנחנו היינו מאושרים...) כי
שלפוחית השתן שלו עומדת להתפוצץ... אז הוא נכנס לאחד החדרים
תוך כדי כך שהוא שומע צרחות וכלים נשברים כשלפתע שמע: "עכשיו
לך מכאן ואל תחזור בלי היהלום!" לפתע יצא החוצה גבר שרירי
בטוקסידו: "יקירי, מה אתה עושה כאן? כמה שמעת?" טל בטיפשותו
הרבה ענה: "אהה... בוא נראה, את החלק שנשברו צלחות והחלק של
היהלום..." "תודה יקירי", ענה הבחור והוציא אקדח והחל יורה
בגופו הצנום של זינטר, אך זינטר חי ונושם. "מה... מה קורה?
למה אתה לא מת, יקירי?" "חחעעיחכיעדגךלח", צחק זינטר בעוד
הבחור סותם את אוזניו בחוזקה. "מה, אתה חושב שההורים שלי לא
ניסו את זה כבר? אני חסין כדורים!" "אוי ש#ט, אבל אתה לא
תספר... נכון?" "אווקי דווקי", ענה זינטר בקולו הצורמני...

פרק 15
"לא אמרת שרצית לשירותים, יקירי?" "לא משנה, כבר עשיתי..."
זינטר ירד לחדרו ובדרכו לשם ראה שלט "מגדת עתידות". "מה כתוב
כאן? ב' ר'... טוב, לא משנה, נכנסתי..." בחדר עמדה האישה
המוזרה שראה בטרקלין ליד קדרה והיא אמרה פזמון משונה: "שוד
ושבר צרה צרורה, אסתר, ברוריה השכנה! פלפל באף ושום באוזניים,
קרפדים קצוצי כנפיים, כישופים ביום סגריר, ינשוף מזיל ריר!
טרול של פיות ורוג'ר מור, שמע איזה בידור! איזה בידור!..."
"ואו, זה לחן של נעמי שמר? לא, אל תגידי לי, הביטלס נכון?"
"היי, אתה מפורסם! אתה הוא זינטר השנוא בעולם! אולי תעשה לי
איזה פרסום, ובתמורה אני לא אתן לך כרסום... אתה יודע מה? אני
אגדיל את העסקה! תן לי פרסומ...ה (מה אתם רוצים? לא מצאתי
חרוז...) ואקרא בידך..." זינטר נתן לה את ידו. "או, אני רואה
משהו איום ונורא! כל כך נורא עד שאני חושבת שאמות... בעע..."
פוסטמה מתה וזינטר ניער את ידה הקרה מידו והלך לו לדרכו...

פרק 16
כולם התכנסו בטרקלין כאשר בריז'יט המנקה התחילה לדבר: "חזי,
אני לראות קלף מונקי אפגני, אני לשמור לך במיוחד מתנה זה ממני
על זה שלא תאשים אותי זה גניבה יהלום" "אהה, אל תנסי לשחד
אותי, אני אאשים את מי שאני רוצה מתי שאני רוצה! חוץ מזה
השגתי את הקוף האפגני כבר אתמול אצל פוסטמה..." אמר חזי. שקט
שרר בטרקלין. כאשר כולם החליטו ללכת הביתה, נכנס פיראט ממושקף
בעל הליכה מגושמת אשר עונה לשם (כן, ניחשתם) קפטן דובי נאכס!
"אפ אפ אפ... לא כל כך מהר, אף אחד לא הולך לשום מקום...
אויייששש, איזה נאכס! מה זה הפרצוף הזה? נו, באמת עמי, על
כיעור כזה לא כתוב שום דבר בחוזה שלי!" אמר דובי כאשר הצביע
על זינטר. "דווקא כן, זה כתוב מתחת לסעיף על גבינות שוודיות
מדוברות, בפלמית עתיקה כדי שיהיה לך קל לקרוא..." אמר עמי.
"נאכס..."

פרק 17
אף אחד לא שם על הקפטן הנאכסי קצוץ ולכן פשוט עקפו אותו והלכו
למיטותיהם... יום חדש הגיע! זינטר מתעורר כאשר רובוט ענק
הדומה לישורון מגיע אליו לחדר ומרביץ לו מכות רצח. טל המפוחד
החל רץ בכל רחבי הספינה אך כל דמות שנתקל בה החלה רודפת אותו.
זינטר רץ כל הזמן עד שהגיע לגג, שם כל הדמויות הססגוניות יכלו
להרביץ לדמותו המזערית. לפתע, משום מקום, הגיח שמשון! (הברבור
שגנב לחזי את האוזניים) שמשון רצה להתנקם בחזי בשנית ולכן עף
ואכל לחזי את הראש... כן, כן, זה מה שקרה... "קיבינימט!
שמשון! חתיכת קולורבי מטונף! תחזיר לי ת'ראש שלי!!! שמישהו
ייתן לי איזה ראש בינתיים! שלפחות אני אראה לאן אני רץ!...
במחשבה שנייה, כולכם נראים כמו מנהל עסקים מפוחלץ אז עדיף לי
כבר דלי. בריז'יט, את לא יכולה לסדר משהו?!" אמר חזי.
"בריז'יט תשים ראש דלי זה, בריז'יט חושבת מדמואזל יותר טוב
מקודם", אמרה בריז'יט. בזמן זה זינטר ברח והצליח להגיע לסיפון
התחתון. הוא דפק על אחת הדלתות ושם ראה איש גדול (מילה יפה
לשמן) ואת ישורון פרח המדע. "דודי, יש דמות שאינה חיננית
בעליל במפתן דלתנו, האם עליי לשאול אותה אם ברצונה ללכת
לעזאזל?" אמר ישורון לצנון הגדול שהשתכן בפינת החדר. "אכן,
ישורון, היפטר מבלילת החיידקים הזו בכל דרך שתמצא לנכון", אמר
מרג'ורי קול רם. "ישות ישות, אנא התפוגגי לך בתמיסת האוויר
הצח..." "די! נמאס לי! אין מה לעשות בספינה המחורפשת הזו וכל
אחד אומר לי ללכת. אני לא יוצא מהחדר הזה עד שמישהו ישחק איתי
במשהו!" אמר זינטר. באותו רגע ישורון יצא מהדלת. "ישורון! אל
תעזוב אותי, אל תשאיר אותי פה לבד!!!" אמר קול רם. "טוב,
אז... משחקים שבץ נא?" שאל טל "לאאא!!!" צעק מרג'ורי והחל
דופק ראשו בקיר עד שיצא מהצד השני... מת!

פרק 18
כולם הלכו לחדר של חזי כי משם הגיע הצליל (הראש של מרג'ורי
יצא דרך הקיר שלו). למרבה הפלא ראשו של חזי חזר אליו: "נו,
מה? אתם באמת חושבים שאני אמשיך להסתובב עם הדלי הזה כל
הזמן?! הלכתי למר פוצקר מההנהלה, הוא ראה עם מי יש לו עסק
וסידר לי ראש מגבס. למזלי זה רק ייקח לי שנתיים של משכורת..."
אמר חזי. כולם היו מופתעים מהדם על הקירות. "אווויייששש איזה
נאכס!!! די, חבר'ה, מספיק עם ההריגות האלו, זה מפריע לי
לישון! כמו גנון אני אומר לכם..." אמר דובי. "טוב, אני צריך
לישון אצל מישהו. מישהו מתנדב? אני לא יכול לישון עם כל הדם
כאן..." אמר חזי. "בוא אליי! בוא אליי!" אמר זינטר מהחדר של
מרג'ורי. "קיבינימט! אני מעדיף לישון כבר על הגג!" אמר חזי
וכך היה...

פרק 19
ובאותו הלילה בא מסוק שממנו יצאה דמות שמוכרת מאוד לחזי. חזי
ניסה להתרכז ולראות מי זה. בנצי, הוא חשב לעצמו, בנצי נשר...
חזי זכר את בנצי נשר מתקופת בית צבי, הרי הוא למד איתו
בשיעורי ריתמיקה למתחילים במגמה ב'. לפתע הוא ראה עוד דמות,
וזו הייתה בריז'יט. "אתה לוקח יהלום זה אני נשבר לי אנשים
עושים צ'וקוצ'וקוצ'וקו אני להשתגע רק תזכור אני עכשיו דמות
חשובה לפרנסואה", אמרה בריז'יט בעודה מוסרת את היהלום לבנצי.
בנצי חזר למסוק והמריא משם (רוצים לדעת איך הוא הגיע
לבריז'יט? תקנו את המשחק ותבינו הכל...). למזלו של חזי אף אחד
לא הבחין בו.
יום חמישי הגיע...
חזי מתעורר כאשר קפטן קרופניק, קפטן נאכס וזינטר משוחחים
ביניהם. "טל, אתה יודע למה אתה פה?" שאל נאכס. "כן, בשביל
לעשות הסכם שלום בין שוקרן למרחבא כי אתם לא סומכים אחד על
השני ואני גורם נייטרלי", אמר טל באינטלקט גועלי מחריד וחדל
אישים... "אוקיי, אז אני מסכים ששוקרן יחלוק קצת מקום עם
אמנון לוי מתחת לשטיח..." אמר קרופניק. "לא יקום ולא יהיה!
לשוקרן מגיע להיות במקום מרחבא שלך, מעל הרובים!" אמר נאכס.
"מרחבא מאוד רגיש! אם מישהו ייגע בו אני מכריז על מלחמת עולם
שלישית!" אמר קפיטלומיהו, וטל, בחוסר הטקט הדוחה שלו, נוגע
במרחבא. "אאאההה!!! הנה לך, מר גוגלבויים!!!" אמר קרופניק וטל
צחק בקולו החרדלי: "חחחגחחחעכעכח" -טראח!!!- טל נפל אחורה
בקול חבטה עמומה בתגובה למכתו של קרופניק. בעוד זינטר מעולף,
דובי ניצל את המצב ונתן בעיטה חזקה בבטנו של קרופניק ואז בעט
במרחבא בעודו צועק: "שוקרן! אני מטפל במצב!" דובי לקח את
קרופניק ואת טל למחסן, קשר אותם וסגר את הדלת בעודו צועק
ברחבי הספינה: "קרופניק הודח! נאכס לשלטון! קרופניק הודח!
נאכס לשלטון!" נראה היה שהתקווה מתנפצת עבור קרופניק וטל - הם
עדיין לא יודעים זאת, אבל בעוד פחות משעה תמימה תרד הספינה
למצולות... (הא הא הא, איזה דרמטי אני...)

פרק 20
"חייבים לצאת מכאן!" אמר טל. "אל תדאג, יש לי תוכנית!" אמר
קרופניק. "יופי! מה?" שאל טל. "היפים והאמיצים... זאת תוכנית
שאני לא מפספס..." אמר קרופניק. לפתע הדלת נפתחה כאילו רוח
רפאים הזיזה אותה, ולפתע מרחבא יצא מהחדר (זה מפליא בהתחשב
בזה שמרחבא הוא בובה...). "מממרררחחחבבבאאא!!! לללאאא!!!" צעק
קרופניק. "איך נשתחרר מהחבלים?" שאל קרופניק לפתע (יש הרבה
לפתע בפרק הזה...). טל החל לנשוך את החבלים עד שקרע אותם
והשניים השתחררו. "איך עשית את זה?" שאל קרפניק. "השיניים שלי
עשויות מטיטניום. הוריי שחררו עליי פצצה רדיואקטיבית וזו
התוצאה - שיני טיטניום!" "בסדר! בסדר! מלפפון חמוץ אחד! אבל
מה נעשה עכשיו?! הוא פשוט יחזיר אותנו פנימה!" "דווקא לא! יש
לי רעיון!" לאחר שבע דקות של הסבר תוכניתו של טל ואלפי שכתובי
תוכניות הייתה להם תוכנית! עברה חצי שעה ונאכס פתאום קולט
שהדלת של המחסן פתוחה! "אווויייששש, איזה נאכס!" אמר נאכס.
הוא התקרב לתא והציץ פנימה. הוא פסע בזהירות, צעד אחר צעד, עד
שלפתע זינק עליו מאחד הארגזים קרופניק! בעוד הוא מרביץ לו,
קרופי שלנו מספיק להגיד: "זה בשביל מרחבא! -בום!- זה בשביל
שקשרת אותי! -טראח!- וזה בשביל שקשרת את זינטר!" לפתע (אוי,
איך אני אוהב לכתוב לפתע...), קרופניק הוציא מכיסו 50 שקל.
"תודה אח'שלי..." אמר קרופניק וזרק עליו את חמישים השקלים ואז
הוא נעל את דלת המחסן. טל וקרופניק שמעו רחשים מהגג - חזי
וצוציק ניהלו קרב אקדחים, אבל אף אחד מהם עדיין לא שלף את
אקדחו. "אני יודע שאתה הרוצח, צוציק! אין דרך לברוח!" אמר
חזי. "אתה הרוצח! אני יודע!" אמר צוציק. לפני שמישהו יעשה
משהו פזיז, קרופניק שלף את אקדחו וירה שתי יריות - האחת
באקדחו של חזי והשנייה באקדחו של צוציק. שני האקדחים היטלטלו
על הסיפון עד שנפלו למים. "אנחנו לא רוצים לעשות משהו פזיז,
נכון? תשמעו, בעוד 10 שניות לוקח אותי מוטי הניגר למשימה
חשאית בהוואי אז תשמעו טוב." לפתע בא מטוס וקרופניק נאחז בו.
הוא הספיק להגיד: "הרציחות היו בגלל ט- זי-ט-!" אף אחד לא שמע
אותו כי הוא היה כבר רחוק מדי. כולם הסתכלו על קרופניק ממריא
אבל במקום אחר הוריו של זינטר תכננו את זממם. "מוכנים?" שאלה
אמא זינטר, " 5 " "4" "3" "2" "1" "0" בבבוווםםם!!!