בעקבות נתן אלתרמן

בטביעת נעליך הגדולות
שנותרו בגיא, גבע ומישור
במרצפות רחוב של קרת
בלבבות רבים מספור
בספר ומחברת
אלך עניו כפוף שכם
להוסיף ולו כזית
כתינוק יוצא מרחם
לפאר רחוב ובית
לסגוד ללא פשרה
למלכת האמנויות
הוד מעלתה, שירה

והיא, כיאה לבנות השוע
המכרכמות פרצוף
קצת תעמוד וקצת תנוע
גם תצליף קצת בחצוף
שהעז כאן לקוות
שאתה אינך האחרון
ובטובך אולי השארת
גם לנו שמץ כשרון
כדי שביד רועדת
ננסה קצת לשורר
ולהמציא שורה כמו:
"את האהובה מנשוא"