[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה












אני חושבת, שמה שבינינו נגמר.
קירות מתקלפים ובור שבינינו נפער.
היית אוחז, מסיר מעלי ת'קליפה.
עתה רק פחדים וחוט של חיים שנקרע.

הייתי אגם, אתה היית הרוח.
סירות משוטים, טלטלת בי אז, איך אנוח?
היית רוגש, אוחז כל שבי בחוזקה.
היה בי סוער וכל מה שנותר זו שתיקה.

אני זוכרת, מדבר של צדפים, כחול של ים.
חולות לבנים, זה מה שבינינו נשאר.
היית רועד, אוחז בידך הקרה.
עם תום שעת ערבית, כשכוך כל הרוח בך.

הייתי אגם, אתה היית הרוח.
סירות משוטים, טלטלת בי אז, איך אנוח?
היית גועש, מפר בי אותה השתיקה.
השקט חוזר וכל מה שהיה סערה...



מילים: שלי
לחן, ביצוע וכל השאר: רחלי וולשטיין הנפלאה.
אפשר למצוא את רחלי בכתובת:
http://stage.co.il/Authors/RachelWollstein
לנוחיותכם העלתי שוב את הטקסט. הופיע לראשונה בכתובת:
http://stage.co.il/Stories/605049



15.06.06    
יט' בסיון התשס"ו.
האזנה ערבה.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם יודעים מה
זה 40 שנה עם עם
ישראל ומשה
הבכיין במדבר!
אם היה לנו
אוטובוס, היינו
כבר מזמן בבית
מלון באילת

האלוהים שרצה
להיות נהג


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/10/06 1:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גולן עזאני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה