רק לפני שהכל ישבר
לשמוע שוב את קולו של האל
ופשוט לשכוח מהכל,
להגיד כמה טוב לחיות.
זה כמו חלום שעף,
נע עם הרוח אל הים
מהצדדים אל התקווה,
בלי שום ייאוש, בלי סכנה
רק לעוף, לשמוע שוב
עוד שיר אהוב,
לחיות במציאות הזו שמתגברת.

להגיד כמה שכיף לטייל,
לנשום את האוויר המתעטף
לראות זריחה ישנה, להיזכר,
כמה טוב היה לפני גיל המצווה
עוד בילדות בשיא התמימות
מצאנו לעצמנו דמיונות, פגשנו לנו חלומות
אבל לא הבנו בעצם כמה טוב זה לחיות.

עכשיו קל יותר להבין,
כמה טוב, גם עם הדברים הרעים.
איבדתי תקווה בעקבות מצבים
אך אלי היא חזרה ואתם גם החיים.
ראיתי את האור שרציתי לראות
הרגשתי את הרוח ואת הגשם...
בא לי לבכות פתאום...