ד. סער / תעגוע |
את יופייך הענוג ואת קימורי נופך לא אשכח.
שמא דמיינתי ?
כעלם צעיר שמבטו רק הבשיל
האם מה שראיתי היה הוא ?
האם את שראו עיני הציב הנוף
או שמא מוחי שגה בתעתועי לב ?
להתרפק על גופך הנקי, המשורטט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|