לטיפה קטנטנה, חביצה וביצה
ארוחת הבוקר שאחרי
וישבתי איתך במטבח החמים
לאורו של בוקר תשרי
ואמרת לי, שמעני אהוב
אנא הקשב והסכת
אוהבת אני את בשרך, בדמי
נפשך, מסור לי כעת
ואני אז ליטפתי ברוך, שיערך
הסיטה ידי תלתלייך
ונשקתי קלות בביישנות ובתום
את אודם מתוק של שפתייך
ואמרתי לך, שמעי אהובה
הטיבי עימי דעתך
כי הן שלך הוא אני, יפתי, יונתי
אפקיד נפשי בכף-ידך
ותחייך בת החן ותישא אז נפשי
אל ליבה הרחב למשמרת
ותקום ותלך ותשאירני לבד
בלי נפש כזו או אחרת
ועתה נד אני בעולם הרחב
חזי רעב הוא לנפש
וידעתי רק טעם שפתיים אדום
ומרירות וגועל ורפש |
