פסל שגדל לעולם קשה מאבן
לא חש הוא בדבר
מלבד חום וקור וסבל
כאב שמחה ושבר
ותחושה היא מכל עבר
חסרה לו אהבה
שאל וחיפש לא ידע יום שקט
ניסה למצוא תמיכה
כתף רכה להישען
חיבוק קטן ומרומם
את ליבו שיחמם
אך חסרה בו גם תקווה
ישב וחיכה ללא כלום
כשזמן עם גורל התערבו
השמש שקעה, עננים התעבו
והמים חדרו את גופו האטום
אך הגיעו טיפות אל מוקדו הנוקשה
הפכוהו מסלע ללב חי ונושם
שפעם והצית להבה בתוכו
לא תכבה היא לנצח
מצבה היא לאחר מותו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.