- תפסיק להלחיץ,  לא יוצא לי .
- אני לא מלחיץ , אני רק אומר שאת יכולה אם את רוצה
- טוב, אז כנראה שאני לא רוצה
- תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה, ברור שאת רוצה
- איך ברור
- כבר שנתיים את אצלי, לי זה ברור

הרגשתי את התסכול מתפשט לי בגוף , כמו לגימה ראשונה של וודקה
חם וחזק. הוא צדק, כבר שנתיים שאני באה לכאן, יושבת מולו בחדר
הגדול הזה, ספריה עמוסה ספרות מקצועית,  אני מתמקדת בה כשקשה
לי איתו, או איתי, עם שנינו.  מוסיקה הקלאסית ברקע והוא.
שנתיים אני מדברת איתו ונדמה שפתרנו הכל,  הכל חוץ מזה.

- תפסיקי לשקוע ברחמים עצמיים  ותגידי לי למה לא יוצא לך
- באמת שאני  לא יודעת. אפילו שמדגדג לי בקצות האצבעות, כמו
שפעם, אתה זוכר?  אני מנסה וזה לא מצליח לי.
- תתאמצי
- לא
- למה
- אם אני מתאמצת סימן שזה לא טוב
- התרגלת שהכל בא בקלות , צריך משמעת, ריכוז, לשבת על התחת
- זה צריך לזרום
- בולשיט,  צריך לעבוד קשה, להתמיד
- לא מצליחה
- לא נכון, את לא מכירה את המילה הזאת, להתמיד, תפנימי.
- עכשיו אתה מדבר כמו אמא שלי
-  או לא, לא, לא.  אני לא נופל לפח הזה, חשבתי שפתרנו את
הנושא הזה
- כישלון, אני כישלון .
- תפסיקי. את רואה,  את תעשי הכל  כדי לצאת מהעניין
- לא נכון.  תמיד הייתי אכזבה, לכולם
- לא מעניין לכולם , לעצמך?

לא יכולתי יותר ופרצתי בבכי, הוא צדק. עברתי כבר את השלב הזה,
התסכול הגיע כשהתחלתי לבחון את עצמי רק דרך העיניים שלי.
בסיכום ביניים דווקא יצאו בסדר החיים שלי,  חוץ מהחיטוט העצמי,
המעצבן הזה שאני לא מצליחה להשתחרר ממנו.

- אולי אני צריכה להגיד תודה ולהסתפק במה שיש לי
- מה בדיוק יש לך
- חיים כמו שלכולם יש
- בינוני ביותר. לא חבל לך על עצמך
- נמאס לי לחפש את עצמי, זה דברים שעושים אחרי הצבא לא בגיל
35.
- ומה עם הפוטנציאל
- שיהיה.

הרגשתי עייפות, כאילו לא ישנתי שבוע, שתיתי את הקפה בלגימה אחת
ארוכה. יש משהו מתיש בלנסות ללא הצלחה להבין את עצמך . לפחות
הקפה שלו טוב.

- תגיד, אתה חושב שנצליח פעם לפתור את זה
- לא יודע, אולי באמת זה לא הזמן , אני יודע שכשאת רוצה זה בא
- תגיד לי מה לעשות
- תקשיבי לי פעם אחת, אם זה מה שאת רוצה תהיי רצינית ולכי
ללמוד
- מה ללמוד, כבר עברתי את הגיל
- תעשי משהו עד הסוף, בלי להתחמק
- לא
- למה
- לא מתאים.


רציתי שהוא יבין שאני לא מצליחה לעצור את הרכבות אצלי בראש,
כשהייתי קטנה היו לי כאלה,  במסלול אחד ארוך ומפותל , בלי
תחנות, כל הזמן, בלי להפסיק לרגע, רכבת מלאה מחשבות, אחת נקשרת
לשניה.  פעם היה נדמה לי שהוא יפתור לי את הקשר, שהוא רואה הכל
, היום נראה  שגם הוא התייאש.

בבית אני מתיישבת ליד המחשב,  מסך המחשב מהבהב והזמזום שלו
מוציא אותי מריכוז , כל האנרגיות שלי מגוייסות כדי לשמוע את
המחשבות שלי . אני קמה וחוזרת, מנסה להתחבר שוב למחשבות. כלום.
אני יודעת שברגע שאתייאש ואלך לישון, רגע לפני שבאה השינה ,
יזרמו המילים.  


- בוא נגיד שהצלחתי, עשיתי את זה.
- נו. מצויין
- ואז
- מה את מצפה שיקרה
- לא יודעת, אתה חושב שזה מה שיעשה אותי מאושרת?
- לא יודע אם מאושרת, אבל לפחות מסופקת.
- מה זאת אומרת
- שהצלחת לעשות משהו שאת אוהבת, משהו שרצית
- ואז אני אפסיק לבוא לפה
- כן, תמשיכי בחיים כמו כולם
- לא יכולה אפילו לדמיין את זה
-