[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן רולניק
/
תסתכל לי בעיניים

אנשים אף פעם לא ידעו להסתכל פנימה
פנימה בצורה הכי מינימאלית רק מספיק כדי לראות את אופן המבט
ואולי העיניים שלהם היו עכורות מידי באופי המבט שלהם עד שהם לא
ראו טוב
ביום שזה קרה הרגשתי כאילו כולם מסתכלים אבל לא אחד רואה
והבנתי שאין טעם להתעצבן עליו כי דברים כאלה קורים ושום דבר
הוא לא לנצח
מצאתי את עצמי יושבת בבר כרגיל שותה משו עם מעט אלכוהול בשביל
לתפוס את ההיי
זה שלא מקיאים אחריו ושאין כאבי ראש זה שסתם הופך את העולם
ליפה יותר ואת העיניים לכבדות יותר
הייתה לי הרגשה שמשהו גודל עומד לקרות
אבל הייתי שיכורה ולא הכי מרוצה ונתתי לה לחלוף
ההורים שלי אפעם לא היו אנשים רגילים ובדיוק בגלל זה יצאה להם
בת כמוני
מה זה כמוני? כמוני זו שרמוטה שיכורה חסרת מצפון ובכל זאת
דרמטית יותר מהחברה בברונקס
ולמה אני נותנת לכם את כל משפטי הרקע האלה.....בואו נגיע
לפואנטה.....אז איפה הייתי בעצם.....אה כן התחלתי לעשות את
דרכי הביתה כשפתאום הפלאפון צילצל קול בצד השני שאל אותי אם
אני עכשיו בדרכי הביתה לבד בדרך הבנים והשבתי שכן כ3 שניות אחר
כך עצרה לידי מכונית לא מזוהה
נכנסתי אליה ואמרתי שלום עכשיו לבחור היה את המספר שלי וזיהה
אותי מאחורה זה אומר שאני מכירה אותו אבל העיניים שלי כל כך
תשושות שהוא נראה כמו שילוב של פנים של כל כך הרבה אנשים ואני
יכולה לבחור מי זה הפעם
לפני שאני הולכת הוא נותן לי פתק ואומר לי לקרוא אותו כשאהיה
בבית ובדיוק לפני השינה אני מוציאה את הפתק ולא מצליחה לקרוא
באותו לילה נרדמתי בפעם האחרונה כי הפעם זה היה לתמיד תמיד
תהיתי לאן נלך בסוף
ניוולד מחדש נמשיך לחיות בעולם מקביל נרחף מעל העולם הזה ועוד
מיליון אפשרויות
נורא התאכזבתי לגלות שהייתה זו האפשרות הבנאלית ביותר ועם כל
צד שעשו האנשים שהחזיקו את גופתי רציתי לצעוק שהם מכאיבים לי
ושילכו לאט יותר
וכך גיליתי את המוות זה מתחיל בעיניים ופתאום הגוף מתעייף
מלחפר עליהן לאחר מכן החושים מתחדדים אבל איברי הגוף אינם
מגיבים וכך אני נשארת לבהות באדמה שאני קבורה תחתיה לשארית
הימים

ומה היה בפתק ההוא? ומי היה הבן אדם ההוא....זה הדבר היחידי
שאני עדיין לא יודעת אבל כשאמא באה לבקר היא סיפרה לי שעל
המיטה שלי היה פתק קטן שהריח כמו בושם
רציתי לצעור עליה "זה הדבר היחידי שעוד לא גיליתי בעולם הזה
כבר אין לי כלום מה היה כתוב שם?"
אבל היא פשוט פרצה בבכי כשנרגעה היא סיפרה לי מה שלום אבא
וסבתא ואחותי הגדולה וזה נשמע כאילו כולם הולכים להיות בסדר
חוץ מאחותי הגדולה.....מסתבר שהיא מאוד חולה משו בעיניים איזו
שהיא דלקת ומסתבר שהיא היחידה שיודעת מה היה כתוב שם והבנתי
שאלו היו הרבה פרצופים כי זה לא באמת היה פרצוף הבנתי שאני לא
יכולה להזהיר אותם והלכתי לישון הפעם באמת לתמיד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים, כשאני
מטייל בין
הסלוגנים, ואני
רואה אחד יפה,
אני ניגש אליו
בשקט-בשקט ואומר
לו: "בינתיים
סוגרים את
המים!!!".


אהה, סליחה,
ערוץ לא נכון


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/11/06 0:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן רולניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה