הולכת ברחוב הזמן עוצר אותי מלכת
תחושות שכבר שכחתי מאבדות לי את הדרך
מביטה לאחור , שם החבאתי פיסת אישיות
כדי לשאוב מהמבט שלך עוד רגע של שיכרות
אני חשבתי שלא השארתי עוד נקודות של חולשה
קשה שלא להביט בך ,
אתה ניצב שם , בנוכחות אוהב
וכשאני רואה אותך
נדמה שהקסם המתפוגג
חוזר בקרני האור שהוציאה אש עינייך
לאטום את הבפנים
לערום עוד לבנה אל החומה
להעמיד פנים
אני חלון זכוכית למולך
את כל המסכות לבשתי על עצמי
אז איך זה שאתה רואה דרכי
דברים הולכים ומסתבכים ומה שידעתי שכחתי
ימים רבים עברו אפילו מבלי שהרגשתי
משהו מת בי , האור שדלק אצלי שנים כבה
זה לא ברור אבל אתה מצית בי להבה
מתעקש לגרש ממני חושך אפילו שהנפש שרויה באפלה
בחום אתה פותח בפניי עולם
שסירבתי לראות , שהפכתי לשלי בחלומות
וכשאני נמצאת איתך
נדמה שאין לי עוד ברירה
רק לשים את ידי ולתת לך לשבור את החומה
לאטום את הבפנים
לערום עוד לבנה אל החומה
להעמיד פנים
אני חלון זכוכית למולך
את כל המסכות לבשתי על עצמי
אז איך זה שאתה רואה דרכי
את כל החלומות והילדות
רואה דרכי
את כל העייפות בדאגות
רואה דרכי
ההרהורים , המבטים , את כל מה שנחבא אל הכלים
רואה דרכי
רואה אותי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.