|
שומע תחינתה בהמיית הים
קוראת לו כי יקרב
יבוא
והוא נטוע
על מקומו נישאר
שותק ומיוסר
מרחק לטיפה כה קצר
כה רב
סופי מוחלט
קצף גלים קר
להם מיטת כלולות
מרופדת אצות
ושברי קונכיות
שמיכת ערפילים חופתם
עטויים שלמות בזלת
קפואה כמיהתם
במקום בזמן ומעבר
נגיעה לעולם לא מגעת
אלא בחבל חמלה אחד
(התמונה בראש העמוד היא ההשראה...) |
|
|
צ'מעי, כל פעם
שאני יוצאת
צודקת, אז הוא
אומר לי 'סתמי
ת'פה, אז אני
סותמת.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.