[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא קמה, ואתה חושב שהיא מתכוונת לומר משהו, אבל אתה לא יודע,
כי היא לא אומרת.
אז אתה מסובב אותה, שתהיה עם הפנים אליך, ומחזיק אותה חזק.
אתה תמיד מפחד שהיא תלך. חשבת פעם מה בעצם יקרה אם היא פשוט
תלך?
ואז אתה קם, כמו בכל בוקר, ושם מים לקפה.
קפה עלית כפית גדושה, שתיים סוכר והמון מים חמים. חלב דל שומן
ושכבה דקה של קצף מלמעלה.
כמו שהיא אוהבת. כמו שאתה מכין לה כל בוקר לפני שאתם מתחילים
לשתוק.
והחדר מבולגן בבלאגן של שניכם. הכל הפוך, בגדים ואהבה בכל
מקום.
ואתה מטה קצת את השלבים כמו בכל בוקר,
והקרנים העדינות של השמש שחודרות לחדר נותנות לו גוון אפרפר
ולה גוון עדין של קלאסה. אפילו יושן.
ואז אתה מביט בה, כמו בכל בוקר, וחושב מה יהיה אם היא תלך...
אתה מתיישב על אדן החלון, חצי ערום. ומריח את העשן של המרכז
ואת הסירחון מהצנרת ההרוסה של דירת החדר הישנה שלכם
ואת ריח הסיגריות של השכנה המשוגעת למטה שתמיד צורחת עליכם
להנמיך את המוזיקה...
אתה מסתכל על השמיים, וזה מצחיק איכשהו, כמה הם מסתכלים עליך
חזרה.
אתה לוגם מהקפה ומגרד קצת בראש. באותו מקום בחלק הקדמי הימני
של השיער.
בידיוק כמו כל בוקר. אתה אפילו לא מבחין כמה החיים שלך הם
רוטינה מונוטונית עגומה.
אתה אפילו לא מבחין כמה הדברים חוזרים על עצמם באופן מדוייק
להחריד.
אתה אפילו לא מבחין בי משקיפה עליכם כל בוקר מבעד לוילון הסגול
בדירה שלי.
לא בידיוק ממולכם. באלכסון משמאל. בגלל זה אני יכולה לראות רק
את הקיר מעל המיטה שלכם.
זה עם התמונה של הר הגעש שהבאתם מהטיול במזרח.
תמיד תהיתי מה יש בקיר השני, ואם גם זה עומד להתפוצץ
כמו הר הגעש.
כמוך.
אבל אתה לא מבחין בי.
אתה עסוק מידי בלחשוב מה יהיה איתך אם היא פתאום תלך...
והיא קמה ומפהקת ושותה מהקפה. מתמרמרת שהוא כבר התקרר לה ואתה
לא מגיב.
רק מסתכל ומקשיב. כמו כל בוקר.
והיא קמה וצועקת כמה נמאס לה וכמה קר.
אתה נלחץ ועינייך מבריקות. שוב נדמה שזה יקרה..
היא כועסת שאתה לא עונה. היא צודקת קצת אתה יודע.
אפילו שזה מתסכל.
עוד לא אמרת מילה מאז שקמת. כמו כל בוקר
היא אומרת שזהו ולוקחת תיק חום גדול עם כמה דברים.
היא אפילו לא מביטה בך ואתה כבר חמוץ מבפנים, בקושי נושם. עוצם
עינים חזק.
היא טורקת את הדלת
זהו. זה קרה. היא הלכה. פשוט הלכה.
כמו כל בוקר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הזמן עובר
ואתה לא מתקשר,
חבר.


הרווקה העזובה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/11/06 12:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדר פלדמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה