אסור.
פשוט אסור לי.
אסור לי לחשוב על זה בכלל.
וגם למה לחשוב? מה יצא לי מזה?
כלום.
כלום לא יצא לי מזה.
אבל למה אסור?
למה אני לא יכולה להראות דבר כה תמים וטהור?
אסור.
ולמה אסור?
"כי זה לא מקובל"
יופי לי שזה לא מקובל.
אבל לא, אני אצטרך לשבת ולסבול.
לא לעשות דבר, כי אסור.
מי אמר בכלל שאסור?
אני יראה לו מה אסור.
אסור לגרום לי לסבול, רק בגלל רגשות לבנאדם.
אסור לעשות רע לבנאדם, שלא התכוון לעשות לך כל רע.
אבל בכל זאת אסור, לא חשוב מה אני אגיד או אעשה.
זה היה אסור, זה אסור וזה יהיה אסור לתמיד.
ולא, אני לא זאת שיהרוס את החוק הלא רשום הזה.
אני לא זאת שתשנה את העולם ותהפוך אותו.
ויהיה לי אסור.
ואני ימשיך לא לעשות כלום.
כי אסור.
ואני יסבול, כי אסור.
ואני ימשיך הלאה ויחיה, כי אסור.
אני אשכח ואבליג, כי אסור.
וזה יעבור לי, כי אסור.
ואני לא יאהב, כי זה אסור.
הבנת?
אסור