|
בכל נשיקה שתקבלי ממנו, יש לחישה קטנה של עצב. כי את מחבקת
אחרים מלבדו, אבל אותו הכי חזק. כי את מדברת עם כולם, אך
מקשיבה רק לו.
בעיקר הוא לוחש לך, כי את לא שלו.
בלילות לבנה אשר לא נראו מעולם הוא בוכה לך ותפילה חרישית
בקרבו.
אתם יודעים שניסיתם, אך אולי בכל זאת...
הוא קורא לך דרך רוחות שלהבת. הוא קורא לך כי מקווה תקווה
חרישית שיום יבוא ותשבי לך איתו. שיזכה לאהוב אותך מקרוב והפעם
יהיה לכם טוב.
אבל כמוך הוא יודע, שאסור לו להגות מילים ברורות.
אף אחד לא יודע למה מילים של אהבה הן המילים שהכי קשה להגיד.
לפעמים.
אז הוא מנסה לעבור משוכות שהציב כשעוד היה לו ממה לפחד.
וכך הוא קורה לך בין המילים. בנשיקה של ערב או בצינת הבוקר
המקפיאה.
אז תדעי שכל נשיקה ממנו, לעולם לא תהיה סתם נשיקה. |
|
אני מורעל אש,
שמתי את הנשמה
שלי בצבא.
שלחו אותי לבה"ד
1, זרקו לפח
שלושה חודשים
מהחיים שלי על
בולשיט
פסודו-מנהיגותי,
ועדיין נשארתי
מורעל, ואף אחד
לא מתלהב מזה.
עכשיו שולחים
אותי להשלמה
חילית, עוד
שלושה חודשים של
בולשיט
פסודו-מקצועי.
אני רוצה לשאול
מעל ריבועי הבמה
- שאול מופז,
אין לך לב?
- אחד, מורעל
לשעבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.