את שמי צועק הכרוז,
ואני נכנס, הגיע תורי.
עובר בין אלפי מחיצות עננים,
מגיע אליך לרגע נכסף,
והכרוז ממשיך
נסדק גופי לקולו
כאן גניבה, ותפילה שלא פיללתי,
סתם רוע לב, או לשון הרע שאמרתי,
ואינו שומע ללבי- הכרוז
וממשיך ורועם בקולו החזק
וכה רוצה אני את פניו לראות
שיביט בעיניי
שיקשיב לשתיקתי
שיבין.
על דעת המקום ברוך הוא
ועל דעת עם קדוש
אנחנו מתירין להתפלל
את העברינין |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.