אהבה היא ניגון מתמשך
שכל אבן וסלע יכול לרכך
שנכנס אל הלב ופורט מיתריו
ניגון שחולף כמו רוח של סתיו

וחולף מן הלב כמעולם לא היה
ומשאיר ריקנות ומעט אשליה
לא מותיר הוא סימן אפילו לא תו
שיחזור הוא בקיץ או אולי שוב בסתיו

לבי מנגן לו אהבה על מיתר
לפעמים הוא עצוב, לפעמים מאושר
לעתים הוא דומם וכמעט נעלם
או נכנס כברק ורועש הוא כרעם

כבר שנים מנגן הוא תו ועוד תו
בין מילה למילה מוסיף את קסמיו
ועוד אות ועוד בית מוחק מחבר
מאמין כי בסוף ינגן הוא את הפזמון החוזר