שנה אחרי השיחה...
באת לחיים שלי.
אחרי ארבעה מורים לפחות, שאחד מהם עזב כי הוא זיין תלמידה,
אחד לא יכל להריח ת'ריח של הזעה והשלישי מת.
באמת בן אדם מדהים, מתנהג כמו ילד בן שלוש וקופץ כמו חתולה
מיוחמת. כל שיעור נכנס עם חיוך ותמיד אליי הוא הכי גדול.
כל כך נשי וקוקסינל, בדיוק כמו שאני אוהבת.
אתה אבל אף פעם לא אכזבת אותי ואף פעם לא גרמת לי לבכות,
אפילו שאתה נשי וקוקסינל.
מתחת אותי עד הסוף... עמדת לי על הגב... משכת לי ת'ידיים,
צעקת עליי כמו מטורף כשהפסקתי באמצע, כל כך האמנת בי והערצת
אותי.
אבל אתה לא כמוהו, אתה לא הכנסת אותי לדיכאון. אתה מההתחלה
ידעת, בכלל לא היית צריך לספר לי. לא הייתה שום ספה ירוקה ולא
הייתה שום הקדמה ומבוכה. מהפעם הראשונה שנכנסת כולנו ידענו...
לא עבדת עליי 13 שנה.
מקסים שכמותך, באמת נשמה טהורה. אפילו כשעזבת הסתכלת רק
עליי... ראית כמה אני צריכה אותך כי אני לא יכולה אותו. לא
בכיתי ואתה כן, לא כאב לי ולך כן, לא רעדתי ואתה כן, כי לי
תמיד יהיה אותו. ותודה שעזרת לי לקבל אותו.
מוקדש לרקדן הכי מדהים בעולם