פעם לפני המון המון שנים,
הייתה אישה.
כל תושבי הכפר הכירו אותה,
אבל היא הרגישה בודדה, כי בכל זאת לא הצליחה למצוא את האחד
הנכון שיאהב אותה באמת.
היא חיפשה בתוך הכפר וראתה שהמזל אינו מאיר לה פנים,
ולכן החליטה לנסוע לארץ אחרת.
היא תרה כמה מקומות בכדור הארץ היקר שלנו ובכל זאת, לא מצאה
את האחד בשבילה.
בסופו של דבר חזרה לכפר שלה,
למקום האהוב שלה, לים.
והביעה משאלה מכוכב נופל.
יום לאחר מכן היא כתבה מכתב, רומנטי ומרגש, הכניסה לתוך בקבוק
וזרקה את תוך הים.
במכתב היא כתבה על כל מסעה אל מדינות זרות
ועל משאלתה מהכוכב הנופל
ובסופו כתבה את פרטיה, מקום מגוריה וצירפה תמונה
עבר שבוע
עברו שבועיים
עברו שנתיים ושום דבר לא קרה.
אותה אישה איבדה את אמונתה באותו כוכב נופל,
ויצאה לה אל השוק לקנות פירות לקינוח של ארוחת הערב.
היא קנתה לה אבטיח והמשיכה לכיוון ביתה.
פתאום ראתה מישהו רץ לכיוונה במהירות,
הוא עצר אותה, הושיט לה בקבוק שבתוכו מכתב
וכל מה שאמר היה "כנראה שכוכבים מגשימים משאלות".
ומאז בכל יום שישי הם קונים אבטיח לקינוח של ארוחת הערב
הסוף.

8.9.06