לאה דור / אגס חרישי |
לתפוס ולדנדן פעמונו.
אמא מחליקה סכין חדה
ננעצת
בצהבהבות עורו המרובבת
מסירה כתמים חומים
אצבעותיה טובלות בעסיס
משליכה שרידי פרח טבור קרקעיתו הנסתר
מפשיטה, מגרענת ופורסת לרבעים רועדים
מתנפץ ריח שמש סתיו
שיניים חודרות חלקלקות עוקצנית
קמחיות בחיך שהזינה אותי אמא
אגס חרישי נושך אותי בחזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|