צריך רק שתי עיניים כדי לראות
אבל כדי להביט מעבר צריך נשמה
כמה שמילה יכולה לשנות
רק תחושה של סתירה בדממה
רציתי לשוב לתוך זרועותיך
רציתי לשוב להביט בעיניך
אך שוב כתמיד כשנמחק החיוך
ואני נסוגה לאחור
כולם מוסיפים שגם הם בסיבוך
ואין שום כוונה לעזור
אם הכל חד כיווני אז לאן חותרים
ואם כל אחד לבד אז למה יש חברים?
רק בחילה וטשטוש החושים
ורצון עז לקחת את מה שנשאר ולברוח
אז מה אנחנו בכלל מחפשים
ולמה עוד נשאר לנו כוח?
קח, ותחזיר ורק תמשיך ותלחש
תדע שהכל תקבל על מגש
וזאת רק אם תוכל להשיב לתוכי
את מה שלקח הזמן.
להמתיק את מרירותי להאיר את פחדי למלא את פי בחיוך
אני לא נשארת, לא נשארת כאן
כי הכל פה עקום והפוך
מה שהיה והלך, מה שנשאר ונגמר
בתערובת צבעים ורוחות שרק, רק שלא תהיה פה מחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.