אני צועד במשעול הכפרות , נהר של דיבורים מלחששים לי בתוך
האוויר שבאוזן , אני מדמיין לי אור של כניסה לעולם של נשמות מי
שולט אני או אתה , הופך לתרנגולת של כפרה.
חג באוויר סמיך של אכזבה מי שולט ברגש אני או אתה , זקנתי
מוויכוחים על נשים עליצות, תן לי מגע של זרם אוויר של פעם,
שאולי קיים בספרי אגדה , תפתח לי את שפתי אולי ילטף אותי המזל
, מילה כאן מילה שם אולי אני אבנה משפט שאוכל לכבוש את העולם,
אני לובש חליפה וחושב אני יוצא אל המשא.
המשא כבד מאין נשוא, מחפש שבילים שאינם, מתמקד אולי אני לא לבד
איפה את נשמתי, אני זועק אליך מתוך תהום של תהיות איפה את
כפרתי, נשמתי , לגעת בך, להריח אותך , זועק אלייך אל כול קצוות
העולם צאי מהמסתור תראי לי סימן , אני מבטיח שיהיה הגון במידה
שלך .
לשון הרע מפחדת ממני, אז למה את מתעסקת איתה , אולי בגללך אני
כאן נוגע בעצמי לבד , אלף לילות אני ישן לבד, אולי אני אוהב
להרגיש קדוש מתוך הבריות , מבטיח לך שאני יאותת אלייך בתנועת
יד .
הנהר זורם ואני מתמודד קשה לי לעמוד במקום , אני מתפלל לעולם
שלא יבוא הקץ, ואשאר לבד .
מתוך הביבים אנשים מציצים , מפחדים מקרן אור של אלוהים , ואני
כנווד חסר משקל מדדה בשבילים שאינם קיימים ובונה מסלול חדש,
הוא לא תקין.
משהוא מלחשש אלי , מי אתה שיודע מה נכון, תלבש שחור כי אתה לא
טיפוס של אור , אולי תתמה בתוך ההמון ותהפוך לעוד סתם טיפה
בזרם של ההמון .
נשבר לי מנשמתי , אני לא יכול לחיות איתך את הורסת לי את
הצעדים אני לא אוכל לעמוד בתוך הבועות שמרחפות , אז אני לוקח
נשימה וצולל לעוד טעויות , תרקוד בתנועה מעגלית משם תגיע ישועה
, תמזג עוד אלכוהול ותבין מה שלא ידעת , תבין את מה שלא חשבת ,
ואז תפגע באהבתך שיצרה אותך , דפוק משמן סמיך הזורם על גזע עץ
שרוף , העשן עלה לשמים ומשם ירד לי מים שחורים .
נשמתי אני איני מבין מה הטעות תני לי סיבה לפני שאני עומד למות
קחי את ידי והשלימי אותי לאמת של בראשית, לבי נוטף ריר של צמאה
למילה נכונה תבני לי משפט כפרה , עייפתי אהובה שלי עייפתי
תרנגולת כפרה אוי לי מה עשיתי אין  אולי לנו אוויר לנשימה ,
אני אציל אותך מכול השדים והרוחות ונשאיר אותם שם .
את כול העולם אני מנמיך שתראי את אהבתי אלייך , מכול הנשים את
היפה מכול נשים אותך אני נושם , רק שלא תיפול לך מחשבה רעה
אני מבטיח לך זה שלנו .
ברגע של נחת , מכול המחשבות  אני יושב על כיסא שבור מקלף תפוח
,נוגש ביס ומרגיש עסיסיות שאינה רצויה לא רק שפלשתי גם רצחתי ,
מי יעמוד לדין .
מסתובב לו הצדק אי שם בעולם , סבלנות היא מידה של יחס , שאותה
אני לא מוכן להבין, חוסר אמונה היא של עצובים ועצלנים, תאמין
במה שאתה נוגע ותראה גם איך סלע הופך לצמר גפן , חתולים משגעים
לי תנפש.
אוי לי עייפתי מכול המחשבות שמתרוצצות לי, אם היא לנו סדר זה
היה גונב אותי לתוכך , איך שאני מתרסק ואני מתאהב .
חקקתי בסלעים שמתחת ימים ונהרות , אני יורד בעצבות מול האנשים
שהיו אוהבי , למה היא עשתה את זה ,   האם זאת המתנה הכי יפה
לקבל את עצמי.