הארון היה חשוך וקודר.
ישבתי בדממה שהורגלתי אליה , ברכיי משוכות לחזה שלי. למרות
האפלה, יכולתי לראות בבירור.
זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשחזרתי מבית הספר, והייתי
נשאר שם, במחבוא המזדמן שמצאתי לאותו יום, עד מתי שיכולתי, עד
שהוא היה מוצא אותי.
והיום, לא היה יום שונה. נכנסתי לבית הריק ורצתי אל הארון,
פתחתי את הדלתות והחלקתי פנימה, יחד עם התיק. סגרתי אותם
בזהירות והתפללתי שהוא לא יחזור בקרוב.
לאחר חצי שעה בערך, שמעתי את דלת הבית נפתחת ונטרקת. זיהיתי את
קולה הרך של קלי ושמעתי אותו נוהם. פתחתי חריץ קטן והצצתי
בזהירות בנעשה. קלי ניסתה להרגיע אותו ברוך, בדברי נחמה
מתוקים, אבל לי כבר היה ברור שהיה שזה רק עניין של זמן עד שהוא
מתפרץ. יכולתי להריח את האלכוהול ממנו.
התפללתי שהיא פשוט תסתובב ותלך לאיזו חברה שלה, לפני שהיה
מאוחר מידי.
הוא צעק עליה, כאילו היא אשמה בכך שאין לו כסף ובשאר הצרות
שלו.
היא ליטפה את זרועו בעדינות, מנסה לרכך אותו ולדבר אל ליבו.
כיצד היא מצליחה להישאר תמימה כל כך, אף פעם לא הבנתי.
הוא סילק את ידה באגריסביות והמשיך לקטר על כל צרות העולם.
היא הציעה להביא לו מים, וניגשה למטבח. היא חזרה עם כוס בידה,
אך בדרכה מעדה על תיק הבית ספר שלה. מעט מן המים נשפכו עליו
והכוס התנפצה על הרצפה.
על זה, כמובן, הוא לא יעבור בשתיקה.
היא הרימה את ראשה בזהירות, וראיתי בעינייה שהיא ידעה מה הולך
לקרות עכשיו.
היא החלה להתרחק ממנו עם מבט מפוחד על פניה.
הוא סינן חופן של מילות גנאי לעברה והיא המשיכה להירתע
אחורנית, אך אני ידעתי, ואני בטוח שגם היא ידעה, שאין לה מנוס.
פניה עטו הבעת אימה שעה שהמכה הראשונה הונחתה והיא נפלה על
הרצפה.
מכות נוספות באו מיד אחר- כך והיא התקפלה לכדור על הרצפה.
ידעתי, שאם אנהג באיזשהו אופן הוא ימצא אותי והמחבוא הזה אף
פעם לא יהיה בטוח יותר.
אבל לא יכולתי להמשיך לצפות ולשמוע את הזעקות שלה.
לא יכולתי להפקיר אותה.
היא הייתה הכל בשבילי.
הזזתי את דלתות הארון, כך שהן השמיעו קול חריקה.
מידית נפסק קול החבטות וקול זעקותיה של קלי.
שמעתי את צעדיו הכבדים, לקחתי נשימה עמוקה ושנייה אחר כך עיניי
פגשו את עיניו הזועמות. פרקי אצבעותיו כבר היו אדומות מהמכות,
וכולנו ידענו שהוא הולך להקנות להן שימוש נוסף.
הוא תפס אותי בבד חולצתי וגרר אותי למרכז הסלון לקול מחאותיה
של קלי.
הבעיטות לצלעות הגיעו ראשונות.
אחר כך הרגשתי את אגרופיו על עיני הימנית, שעוד הייתה חבולה
מהפעם הקודמת.
בשלב כלשהו, הפסקתי להרגיש, אבל יכולתי לשמוע את המפגשים של
אגרופיו עם חלקים שונים בגופי.
זעקותיה של קלי ברקע השתנו ליבבות. שנאתי לשמוע אותה בוכה.
לאחר משהו שהרגיש כמו נצח הוא קם מעליי, נתן בעיטה אחרונה
בצלעותיי והסתלק, בטח כדי למצוא את המשקה הבא.
נאנחתי בכאב כשאני מחזיק בבטני.
מבעד לעיניי הנפוחות והסגורות כמעט לגמרי ראיתי את קלי מתקרבת
אליי מצידו השני של החדר.
דמעות עדיין ביצבצו בעינייה שעה שהיא ליטפה את פניי בעדינות
ולחשה, 'אני אוהבת אותך, טיילר.'