אני נושכת את השפה
כבר בפעם המאה...
רק שלא ייזלו דמעות
שלא אהיה חשופה
זה עולה בגרון
וצורב בעיניים...
יוצא צליל קטן
ומתקשות השפתיים
אסור שאהיה לרגע לבד
עם עצמי ועם המחשבות...
אסור שאשוטט בדמיונות
שלא יהיה אף אחד
תמיד עם חיוך
תמיד עם זיקה...
בולעת הכול בפנים
לא מפסיקה
הדחקה?
חייכתי לעצמי וחייכתי למראה...
פנים נפוחות -
ילדה אדומה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.