על המדרכה שנמצאת כאן שנים
בין דשא, מועדון וחדרים,
ליד הדואר, חדר אוכל והגן,
הבנתי שאני כאן
אותם אנשים שמספרים את אותן בדיחות
אותם ילדים שעושים את אותן שטויות.
והעיתון אותו עיתון בדיוק,
אותו ילד על הדשא רץ לאימא לחיבוק
ואני כאן אחרי הכל וגם למרות
אני כאן כדי להבין שאפשר עוד לשנות
ואם אצליח לפרוח במדבר
רק אז אוכל להגיד שלום לאותו עבר
כל החבר'ה בין עצמם הם נפגשים
ויושבים על בירה וסיגריה מדברים
והלילות אותם לילות של שקט מבודד
כשאני מסתגרת, לראות אף אחד.
ואני כאן אחרי הכל וגם למרות
אני כאן כדי להבין שאפשר עוד לשנות
ואם אצליח לפרוח במדבר
רק אז אוכל להגיד שלום לאותו עבר.