עם הזמן הכל משתנה
הרגשה, מבט, מגע
נתנו לרגש להחלש ולגווע
נלחמנו על הלא חשוב והרסנו את כל מה שטוב.
אבל הזיכרון של הטוב עוד נמצא בליבי
עמוק, חבוי, אבל שם פועם תמיד.
זוכרת את המבט, את המגע הרך, האוהב
קשה להפרד, קשה להמשיך, קשה להגיד ללב מספיק.
שלך תמיד כך כתבתי לך פעם
בעודי חושבת עליך ישן לצידי,
נושמת כל נשימה שלי איתך, לידך, לצידך.
לא מצליחה להתנתק וכל הזמן מקנן בי הספק
האם אתה שלי, בשבילי, גורלי
האם את מה שמצאנו פעם נוכל למצוא שוב
ואתה אהובי רחוק ממני
ושוב הפחד הזה...



 
                                      6/06