|
לחן: עמרי מוגזח
בילדות שלא הייתה לי
יש מגדל מים
ושלושה נערים עם בלורית מפורסמת
פורסים לפני אבטיח עסיס
את הסיבות לקיצו הבלתי נמנע
בבית הספר שלא היה לי
יש הפסקות
ומגרש משחקים עם דשא
ולפעמים משחקים בכדורגל
אבל רק אם אין בוץ
עם החברים שלא היו לי
כמעט מדי יום
יצאתי למסעות קצרים בחורש
וטיפסתי על עצים
ונפלתי, וברכיי נשרטו
בתיכון שלא היה לי
הבנים והבנות
יצאו יחדיו לחוף הים
והבעירו מדורות נעורים
עם בשר ותפוחי אדמה
בצבא שלא היה לי
היו לילות
שרעדתי מפחד מכל רחש
והיו לי אחים רבים מספור
שאיתם בכיתי וחיבקתי
האישה שלא הייתה לי
ידעה איך לאהוב
והעט שלא היה לי
לא הפסיק לכתוב
החיים שלא היו לי
מדבש היו מתוקים
אבל לא הייתי מחליף
לא מחליף בחיים. |
|
|
ואז אמרתי
לקב"ן- אין מקום
בצבא הזה
לשנינו. והוא
אוהב את העבודה
שלו.
עידו מלמד אותנו
פרק בהילכות 21 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.