לחן: עמרי מוגזח
יש לו כישרון
לעצום את העיניים
לעוף בישיבה
מעל הרים ואגמים
יש לו כישרון
לרחף מעל המים
ואם הוא רק מחייך
העוברים שבים שדודים
יש לו כישרון
לאהוב את הלילה
ובאותה מידה
לאהוב גם את היום
לא משנה לו
עננים או כוכבים
כך או כך הוא מחייך
כן, יש לו כישרון
פזמון:
הוא ישן באהבה
הוא כותב בגעגוע
הוא אוכל, שותה, חושב
בצבעים אמיתיים
וכל ערב בשקיעה
הוא צוחק לו עם הרוח
כי אז הוא נזכר
שאין אנשים מושלמים
יש לו כישרון
לרקוד עם העצים
בשקט, בשלוה
בלי שאף אחד מרגיש
יש לו כישרון
לדבר גבוה
או להביט היישר
בעיניו של איש
יש לו כישרון
לאהוב בכל הכוח
לחבק עם הלב
את הכל ואת כולם
הוא יודע לכעוס
ויודע גם לסלוח
גם בגשם גם בחום
הוא נשאר אותו אדם
פזמון
יש לו כישרון
לרוקן בלון נפוח
לכבות את האש
בעזרת מפח נפשו
ובבוקר, כמו כולם
מתעורר בלי מצב-רוח
ובליל כמו כל אחד
גם הוא הולך לישון |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.