כל הלילה הזה
מחכה לקולך, לכלום, שממה
לבי יוצא אל משהו שאין
אלייך
ויום, ועוד יום, ולילה, ורק אותי אני שומע
מאיפה אני שומע את עצמי משמיע אותך?
מה יש לי שאין לך?
אהבה?
יכולת להתמודד?
כל יום יותר מבין
שאת אינך
שאושרת שלי איננה
נעלמה לה יחד עם מה שהיה אנחנו
ואתה גם נעלמה האהבה והאכפתיות והקסם ששיתפנו
ועכשיו יש שם מישהי שלא ידעה את יוסף
שיש לה בעיקר סימפאטיה למה שהיה
ואולי אמפטיה אלי
אבל כל הרגש נזל ממנה
ולי מעיין הנפש חרב

ומה עם כל מה שחלקנו
כל השפה כל הראייה של דברים
הדברים שחשובים
שאני הרגשתי אותה והיא אותי כמו שאף אחד אחר
אז היא לא שם?
היא לא היתה שם מעולם?
הדברים שחשובים באמת לא כל כך חשובים לה?
אז רוצה לשמוע את זה
רוצה לדעת, לראות
מה, חלמתי חלום?
אז זכותי להתעורר  
לא?

נובמבר 2004