אפרת
ביום שחדלתי לראות
לא כבה עולמי
בתוכי הלפיד עוד בער
אלומת אור בוהקת
הקרין אז ליבי-
התיקוה פעמה בורידי
ביום שחדלתי לראות
עוד היית לצידי
בתוך עלטה הרגשתי גופך
בתוך חשכה הארת לי דרכי
ובידך הובלתני ובחומך נחמתני
אך ביום בו עזבת
אפרת
חשך עולמי
האור נעלם
הלפיד כבה מחוסר חמצן
איבדתי דרכי באפלה נוראה
לא לשוב ולראות כמהה אנוכי
רק להרגיש, אפרת,
להרגיש את חומך
לחוש את ידך
מובילה אותי שוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.