הלו, מישהו שם?
הלו, מתפוגג נעלם?
הלו, האם שומע, עבור?
הלו, עולם נראה כה שחור.
שקט, אתה לא עונה אני פה כמעט נחנקת,
שקט, מתפללת לתשובה בפנים גוססת.
שקט, הטירוף המתחיל לתת בי סימניו,
שקט, צפצופים בשתי אוזניי אני מתנדנדת עכשיו.

כמה, כבר ביקשתי שתיתן לי שברחת?
כמה, שאלות שבי נותרו כשהלכת.
כמה, לילות כימים אחכה שתענה לי,
למה, החיבוק שלך הולך רחוק ממני.

לאאא, אני לא מבינה אותך יותר,
אתה רק מסתבך לי עם כל יום שעובר.
לאאא, אני כבר סלחתי לך ואין כוחות כיום,
לשוב ושוב לאמר לך שלום.

רגע, תסתכל אחור תביט חפש אותנו,
רגע, כשתשוב כבר לא תהיה עוד משלנו.
רגע, תחשוב שנית על מעשיך ותבין את טעותך,
יושבת, מקננת אובדנך ורק בוכה.

לאאא, אני לא מבינה אותך יותר,
אתה, רק מסתבך לי עם כל יום שעובר.
לאאא, אני כבר סלחתי לך ואין כוחות כיום,
לשוב ושוב לאמר לך שלום.

ואתה, האם שנה אחרי בכלל זוכר מה שהיית?
ואתה, האם תוהה איך נותר הבית שבנית?
ואתה, שלנצח תישאר חקוק עמוק בתוך ליבי,
שוב לנצח לא תהיה עוד אהובי.

לאאא, אני לא מבינה אותך יותר,
אתה, רק מסתבך לי עם כל יום שעובר.
לאאא, אני כבר סלחתי לך ואין כוחות היום,
לשוב ושוב לאמר לך שלום.
"לאאא, הדמעות עכשיו כבר לא נושאות את שימך,
לאאא, היום ליבי שוב לא מייחל להיות שלך.
לאאא, שוב לא מוצאת בך סיבה לחיות,"
לאאא, השקרים לא נאמרים גם לדמעות.

כן, אתה עדיין יודע,
ששם ליבי עודו שומע.
מצפה ליום בו ישמע שוב קולך,
ליום בו אשוב להיות אהובתך.