כשהבוקר בא קרן השמש מלטפת את פני
עיניים נפתחות יום חדש התחיל הרוח נושבת על עלי הכותרת
החצי חיוך שאת לידי במיטה היד שלך
שמחבקת אותי נותנת לי כוח להתחיל את היום
כמו ורד שמלבלב ביום חול מתמכר אליך בכול יום שעובר
מריח את הריח שלך גם שאני הולך
משהו שרק רוצה להתפוצץ אהבה שלעולם לא תיגמר
כמו נעימה של פסנתר ואני יושב לידך ומאחורי
כמו קונצרט של מילים שרק מכוונות אליך
היחידה שלי
אדם שנתן הכל בשבילך ומרגיש נבגד
אדם חסר עונים עם רק אהבה בשבילך
כעס שלעולם לא יגמר דמעות שלעולם לא ימחו
גיטרה בלי מיתרים שלא תוכל לנגן שוב עוד מנגינה עצובה
גוף שנותר בודד בלי נשמה ומטיל חופשי בין הרים
מחפש תשובה ולא מוצא
שאת פה איתי אני מרגיש אוהב פתאום
חדר חשוך רק עם נר ואת ולא יותר
הגוף שלנו מתחבק ונהינו אחד היד שלך שמלטפת לי את הגב
הידים הגדולות שלי שמחבקות אותך ועוטפות את כולך
שומר עליך מכל משמר
אך בסוף בוקר יבוא מחדש וקרני אור יעירו אותי ואת כבר לא תהיה
שם