|
תנסי קצת לבד
ללכת בשקט
ללכת בעצב
לחייך את הדרך
הולכת לחפש את עצמך
ואולי לא חוזרת
ויורדות לך דמעות
אך עדיין שוכבת
נושמת לך עצב
מנסה לחסות עם השקט
ואין פה כבר אף אחד
כי עכשיו לך שלכת
וסטירה של אמא
וכיסה גלגלים
חוסמים לך את הדרך
לטיפת חיים טובים
נערה אהובה
מכאיבה לעצמה
מנסה להרחיק
את השקט שלה
נושמת לך עצב
מנסה לחסות עם השקט
ואין פה כבר אף אחד
כי עכשיו לך שלכת |
|
|
כשאני משחק
דוקים , אני
שוקע במשחק עד
כדי כך שהדוק
השחור ניהיה לי
לאלוהים.
חסיד של תרבות
הדוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.