ניסן עדי / נאמנה |
מייחלת לחופש ונכבלת בתהום
ברחת עד לשם לחפש את עצמך
ובנקודת ההתחלה שכחת את רוחך
רצית רק קצת שקט, רגע של מנוחה
ונכנסת למערבולת שלא יוצאים מתוכה
והם היו גאים וחילקו תשבוחות
עד שהבינו שאת עמוק בתוך צרות
זה היה כבר מאוחר, את הפכת כבר אדישה
אז תגידי לי את - מה ישנה לך ת'גישה?
את מי את אוהבת אם את לא מכירה?
על מי את חושבת כשנקטע לך חוט המחשבה?
מה את רוצה כשאת בלילה שם בוכה?
והאם דווקא לזה תשארי נאמנה?
מוקדש לך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|