[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוק זיגי
/
מוקדש ליעל

מוקדש ליעל, שעזרה לי בכל ה5 שנים האחרונות, הידידה הכי טובה
שלי ומי שמכירה אותי באמת....


מי אני?


אין הרבה אנשים שיכולים להגיד מי הם...
לפחות לא את האמת.
מי אני?
אני ממש לא יודע, יותר נכון אני לא יכול לתת תיאור מדויק לגבי
מי אני.


מגיל צעיר הרגשתי שונה, לא יותר טוב מאחרים, או יותר גרוע.
פשוט שונה. לא מצאתי את עצמי שייך לשום מקום.
אולי זה בגלל שעברנו דירה כל הזמן, מכאן לכאן, לחו"ל ובחזרה.
אף פעם לא היינו קבועים. מצאתי את עצמי, שונה, מרוחק מכולם, לא
כי אהבתי להיות לבד, אלא כי ככה יצא, לא רציתי להיות במרכז
העולם, לעולם לא מצאתי פינה ששייכת לי.


בגיל 12 הורי נפרדו, לא פרידה קשה, אבל לא קלה, בעצם אין דבר
כזה פרידה קלה, עד היום אני לא יודע איך זה השפיע עליי, אמרתי
לעצמי שגם ככה לא הייתי כל כך קרוב לאבי, שקר...
לא בכיתי, לא כשאבי טס בחזרה לחו"ל, לא כשהוא ניתק קשרים, לא
כשאפילו המשפחה שלי מצד אבא ניתקו עימי קשרים. בניתי חומה,
הפסקתי להרגיש, סגרתי את עצמי רגשית, טעות קריטית בחיי.
אבל הזמן עובר, ואני הצלחתי לשכוח, רק כדי לזכור שוב.


החיים שלי?
מעניינים? לא, לפחות לא לי. אמרו לי פעם שכל הדברים שקרו לי
בחיים הם מעניינים, אני בספק.
אבל כל אחד רואה דברים בדרך שלו...


החברה האחרונה שלי, רצתה לעזור, היא רצתה שאסביר לה מה עובר
עליי...
איך אפשר? כשאתה אפילו לא יודע, איך תוכל להסביר לאחרים?
יכולתי לחשוב רק דרך אחת, אמרתי לה להסתכל לי בעיניים, לראות
את "נשמתי".... לאחר כמה דקות, שבהם לא אמרנו כלום, פשוט
הסתכלנו לתוך העיניים של השני, היא פרצה בבכי, היא אמרה לי
שלעולם לא ראתה כל כך הרבה סבל אצל מישהו. נפרדנו קצת אחרי
האירוע הזה. וגם ניתקנו קשרים, זה היה הצעתי, היא לעולם לא
השלימה עם מה שהיא ראתה.


יעל? הידידה הכי טובה שהייתה יכולה להיות לי, לעולם לא יצאנו
כחברים, קשר כמו שהיה לי איתה היה עמוק יותר מחבר וחברה, זה
היה ברמה עמוקה כל כך, שאין לי איך לתאר את זה,  ב20 ליוני
2004 היא טסה לארה"ב, אנחנו נשמור על קשרים תמיד, אבל לא אראה
אותה לפחות עד אמצע השנה הבאה. היא לימדה אותי המון, היא עזרה
לי לנפץ לאט אל החומה שסבבה את ליבי, התהליך לא הושלם, אבל
עדיין ההתחלה קיימת, משם יש רק להמשיך.


חוכמת חיים, מה היא? יש אל? אנחנו לבד?
כמה עקרונות שאת רובם אני משתדל לקיים ולחיות לפיהם.

עדיף לשתוק ולהיחשב כאידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהסיר כל ספק?
זין. תגידו מה שאתם רוצים, מתי שאתם רוצים, מה לעזאזל איכפת
לכם מה אנשים אחרים אומרים, אתם היחידים שמשפיעים על החיים
שלכם.  - אחד הדברים שיעל ניסתה להעביר לי, אני עדיין מתקשה,
היא כל כך חופשייה בדיבור שלה, באמת לא איכפת לה מדעתו של אף
אחד.

לעולם אל תחשבו, לו יותר טוב, לי יותר רע. כולנו דפוקים באותה
מידה, ככה נוצרנו וככה נמות. מה שאנחנו עושים בבין לבין זה מה
שמיחד אותנו, אף אחד לא יהיה מאושר יותר בחייו של מישהו אחר.

מוות, התאבדות, היו לי חברים בעלי רצון עז להתאבד, זה גם עבר
בראשי פעם, דבר אחד הבנתי. גם אם יש אל, וגם אם אין, התאבדות
זו הדרך הקלה לברוח מהחיים. והכי כואבת על כל מי שאתה אוהב.

יש לי חבר באנגליה ששאל אותי פעם למה אני כל כך רוצה להישאר
בארץ ולעבוד כאן, ובכלל למה אני משרת בצה"ל - תשובתי "אני רוצה
להוכיח שהחיים שלי הם לא לשווא, שאני נולדתי עם מטרה, סיבה,
יעוד. הרי כמובן שאני יכול לעשות את כל אשר אוכל כדי לארגן
לעצמי חיים קלים, אבל למה? אם חיי יהיו באמת קלים, וכל אשר
ארצה אקבל, לאיזו מטרה יש לי לשאוף? והאם באמת חיי שירתו איזה
מטרה? האם העולם היה שונה אילו לא הייתי נולד?"... החיים קשים,
אז מה? מוותרים? למה? מה הטעם לחיות אם לא להיתקל במכשולים
ולעבור אותם, בין אם זה בהצלחה או בכישלון, הרי מ2 המקרים נלמד
לקח שיעזור לנו בעתיד.

אלוהים... נושא קשה אצלי, אני אישית אדם מאמין, אך משתייך יותר
לרפורמיסטיים מאשר לאורתודוכסים. שאלו אותי למה אני מאמין,אולי
זה הכפייה הדתית שאחותי השליטה בביתי, אולי כי אבי היה מאמין,
אבל מה שבאמת גורם לי להאמין, זה לראות את נפלאות הטבע, היופי
שבעולם, הנפלאות שאדם, יצירתו האחרונה של האל, יוצר במו ידיו,
אמת כזאת יכול להתפרש רק ככוח אלוהי.


למה אני רושם את זה?
אולי השאלה הכי חשובה, באמת.... אחרי כמה שעות של שיחת נפש עם
יעל, ביום שבת וביום ראשון, קצת לפני היא טסה,  היא אמרה לי
שכדי לי לשחרר את כל מה שאני שומר בתוכי. אני השתדלתי לתת לכם
מבט לתוך חיי, יותר מזה אני לא יכול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
השכן המעצבן
שומע שרית חדד,
ואתה מתפלל
שהיית זן נכחד,
אז אין בעיה
אל תפחד,
בוא לבמה חדשה
ותבין לבד


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/10/06 0:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוק זיגי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה