[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מחר:

זה קרה בסוף שנות התשעים של המאה שעברה... לא מזמן.
גרינגוס
אחד מארצות הקור של צפון אירופה הגיע לקוסקו, בירתם
של בני האינקה, השוכנת בדרומה של פרו. הייתה זו תחנה אחרונה
במסעו המופלאה על פני היבשת, מסע של שמונה חודשים קסומים.
הגרינגוס הרגיש כמו בבית, אירופה בסוף העולם, באמצע דרום
אמריקה. התאים לו לסיים שם את המסע.
הוא התמקם לו במלון נחמד ושקט, והכי חשוב צדדי, הרחק מההמולה
הגדולה של המועדונים, המסעדות, הקבצנים והתיירים המערביים
שפשטו על העיר כמו מגפה מבורכת, מפזרים את מיטב כספם בהוללות.
יום אחד בשעת צהרים חמימה, עת התכוון לצאת לסיבוב ברחובות העיר
העתיקים, גילה על פתח המלון בו לן גברת זקנה ודהויה יושבת עם
סיר תירס גדול ומוכרת. התירס לא היה מגרה, משהו בו היה כבוי,
התירס גם לא היה מפתה, משהו בו היה חיוור, התירס גם לא היה
מזמין, משהו בו היה קודר, הוא אפילו לא היה צהוב, רק צהבהב.
ובכל זאת ההחלטה הייתה לנסות והאצבע הצביעה על המוצלח מכולם.
טעם, טעים, ומיד החליט לקחת עוד אחד. וכך יום אחרי יום היה
פוקד את מרכולתה של הגברת הזקנה, קונה תירס וכעבור כמה דקות
עוד אחד. אחרי ארבעה ימים, בלילה, בעודו שוכב במיטתו החל לחשוב
על היחסים בינו לבין הקשישה, הוא תהה האם היא בכלל מכירה אותו
וזוכרת שהוא בא אליה כל יום, אחרי הכל הוא חשב לעצמו שהוא אחד
מהלקוחות הבודדים שלה והוא מגיע אליה בקביעות, אך למרות זאת
המפגשים ביניהם היו קצרים, קרים וריקים מתוכן. שיחות קצרות
ותכליתיות שכללו את המילים: תירס, אחד סול


, תבחר, מלח ותודה. הוא לא שאל מעולם לשלומה או האם היא
צריכה עזרה, ואותה לא עניין מאיפה הוא והאם התירס טעים לו. שכב
וחשב, חשב ונרדם, נרדם וחלם, ובחלומו הוא ראה כיצד הוא מגיע
אליה למחרת, לביקור היומי, קונה תירס ואוכל, וכשהוא בא לקנות
את השני, הקשישה מרימה אליו את מבטה בכבדות ואומרת שמכיוון
והתירס הזה הוא העשירי שהוא אוכל אצלה השבוע, אז הוא בחינם.
כשהגיע אליה למחרת, לביקור היומי, הפך החלום למציאות. הגרינגוס
שכסף לא חסר לו, לא הסכים בשום פנים ואופן לקבל את המתנה,
והתעקש לשלם כהרגלו. הקשישה, גם היא עקשנית לא קטנה, לא ויתרה.
ואף הודיעה לגרינגוס שהיא תשמח אם הוא יוכל לרשת את תפקידה
ומרכולתה, אם וכאשר הוא יהיה בסביבה ביום בו היא תעבור לעולם
הבא. הויכוח נמשך עוד שניות ארוכות, כנראה עקב קשיי התקשורת
והשפה, ועקב העובדה שהיה מדובר בשני אנשים עקשנים, עד שלפתע
הקשישה הניחה את שתי ידיה על החזה, נשענה לאחור על הקיר ונפלה.
ומאז ועד היום יושב הגרינגוס בפינת הרחובות ''tigre' ו-
''tecsecocha' בקוסקו ומוכר תירס חם.

רגע - רגע - רגע... יש התפתחות בסיפור:
כעבור כמה שנים הגיע נער אל דוכן התירסים של הגרינגוס והחל
צועק לעברו. הוא קילל והיה כעוס ותקף את הגרינגוס באומרו שהוא
חוצפן, שהוא צריך להתבייש, ואיך הוא בכלל מעז, "רצחת וגם
ירשת?". במקביל לצעקותיו, ובעודו נסער, החל זורק תירסים מהסיר
לכל עבר. הגרינגוס קם ממושבו ודחף את הנער. החל ויכוח קולני
שהדרדר במהרה לחילופי מהלומות בין השניים, במהלכן אף שפך
הגרינגוס את סיר התירס עם המים הרותחים על הנער. עוברי אורח
שהבחינו במתרחש הזעיקו למקום את השוטרים, שאכן הגיעו תוך זמן
קצר ועצרו את הגרינגוס בעוון תקיפת הנער.
בתום משפט קצרה, במהלכו גילה הגרינגוס לתדהמתו כי אותו נער הוא
נכדה של הקשישה, הוא נשלח לכלא לתקופה בלתי מוגבלת.
ומאז ועד היום יושב הגרינגוס בפינת תאו החשוך, מבודד וקר, אשר
בכלא בלימה ומחכה לשחרורו.

רגע - רגע - רגע... יש התפתחות נוספת בסיפור:
לפני כשנה בהתערבותם של מספר ראשי מדינות מהאיחוד האירופאי,
שוחרר הגרינגוס מהכלא וגורש לארצו, עם חותמת שחורה, אל ביתו
ומשפחתו החמה והאוהבת.
ומאז ועד היום יושב הגרינגוס בפינת ביתו החם באחת מארצות הקור
של צפון אירופה וחושב.

רגע - רגע - רגע... יש התפתחות חדשה בסיפור:
אתמול יצא הגרינגוס את פתח ביתו, נכנס בריצה לשדה תירס, צעק:
"תירס חם בים - בם - בם" והתאבד.
ומאז ועד היום...
עוד לא קברו אותו.

מחר.

    גרינגוס - כינוי לאדם הלבן.
  אינקה - אימפריה עתיקה ששלטה בפרו וסביבתה מעל 600      
   שנה, עד שנת 1532.


סול - המטבע המקומי הנהוג בפרו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה מזכיר לי את
אמא שלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/06 23:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל מורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה