כשמרגישים אושר אז שמחים
כשמרגישים עצב אז בוכים
וכשלא מרגישים כלום מה אנחנו?
מתים,חיים או פשוט דוממים???
אומרים שעולם הדממה קסום ביופי הבנת הקיום האנושי ויחסים בין
אדם לחברו,ולמה אנחנו לא?
מה גורם לנו להתנהג בצורהה כלכך בוטה ופוגעת?
למה איננו מסתכלים לתוך הקנקן אלא רק מבעד?
הכל כלכך שטוח ולא מעמיק
למה שלא נשכיל קצת עם תרבות ססגונית
התקשורת הורסת את אופיינו
כי תמיד אכפת מה שחושבים עלינו
אף פעם אנו לא חופשיים
מכיוון שכולם כפופים לאותם חוקים מחורבנים
לכל אחד יש ייעוד,כך אני מאמינה
אז למה יש זונות ועובדי ממשלה?
כלכך הרבה ניגודים בין בני אדם קיימים
למה זה טוב? זה רק יוצר ויכוחים
בואו ננסה לחיות אחרת
אני מבטיחה מציאות מאושרת
בלי מלחמות,פיגועים והרוגים
אלא שמחה ותקווה לחיים
אם כל אלה שיושבים בכנסת חכמים גדולים
למה אף אחד מהם לא מחפש בפחים?
המיתון הורג אותנו אט אט
ומשום מה לאף אחד לא אכפת
אז לי זה מאוד מזיז,בגלל זה אני פה מעיזה להגיב!
אלוהים,כן אתה זה שבמרומים
האם המצב הזה לך נעים?
שכולם פה סובלים ורק העשירון העליון נהנים?
שתינוקות נולדים ומתים והורים נשארים בודדים
מתי כבר הכל יגמר וישתנה סוף סוף?
מתי כבר נוכל לחיות בלי חששות ודאגות מיותרות?
אני מקווה שבקרוב,כי אחרת אף אחד
לא יחזיק מעמד על המקום הזה שנקרא "ארץ נהדרת"!