הכל התחיל בעצם כשישבתי על הבר והזמנתי את המשקה הראשון.
באותו רגע זה לא נראה אפילו כאילו הוא הביט בי מבט שני.
אחרי שלושה משקאות הפאב עמד להיסגר וסוף סוף קיבלתי את
מבוקשי.
הוא שלח לי משקה רביעי לשולחן, מה שנראה לי קצת פאסה אבל
חמוד.
כשבאתי ללכת אמרתי לו תודה והוא ביקש ממני להישאר לשבת איתו
בחוץ.
בתור הברמן של המקום לא הייתה לו בעיה לקנות לי עוד ועוד
משקאות.
ואחרי כמה ג'וינטים ווודקות הרגשתי עקצוצים בכל הגוף גם בלי
שייגע בי.
ודווקא כשנגע בי פתאום הם נעלמו.
עם כל נשיקה וכל נגיעה הם נעלמו קצת יותר.
עד כה לא נתתי לעצמי סיבה לחשוב על זה,
אבל לעתים יש תחושות ועקצוצים מסוימים שחשובים יותר,
אלו שבאים מבפנים אלו שבאים מהלב.
יש הבדל גדול בין להרגיש נחשק לבין להרגיש נאהב,
ותאמר לי אתה מה יותר חשוב.
אני ממש מצטערת על כל הדברים שסיפרתי לך,
על כל הפעמים שבערת מקנאה אבל שתקת,
על כל הפעמים שהסתובבתי לידך, מרגישה נוח להיות חצי עירומה רק
כי אני חושבת שאני יודעת שזה בסדר,
אבל זה לא בסדר, נכון?
זה לא בסדר... מבחינתי כל לילה איתך היה כמו לבלות עם אח.
והיום, בזכותך, אני מבינה את ההבדל בין לגור עם משפחה ובין
לגור עם בעל.
כל מה שנותר לי להגיד זה שאני מצטערת על זה שאפילו בהזדמנות
שניתנה לי לא שמרתי לך אמונים.
כל לילה איתך היה מתנה וכל שיחה איתך הייתה גיהנום מתבשל.
ואין כזה דבר לילה לכל דבר, כי בלעדיך הלילה שלי בחיים לא
יחזור להיות כמו שהיה.
what I got to do to make you love me?
what I got to do to make you care?
שוב פעם הרסתי משהו טוב,
רק שהפעם יש לי את הלילה שיזכיר לי את זה בכל פעם מחדש.
ובאמת שכדי לזכות אפילו במעט,
רק כדי להרגיש קצת נאהבת שוב,
הייתי נותנת לך הכל.
אני אוהבת... כנראה לא אותך,
אבל את התחושה שנתת לי,
התחושה שאני נאהבת,
אני אוהבת יותר מכל.