[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באותו יום שבת בת', ג'וש, ריי וסם ניצלו את יום החופש והלכו
לים. בשבוע הבא הם יתחילו את אימוני הרוטציה שלהם.
"היי סם, יכול להיות שבשבוע הבא אני אנווט אותך."
"בהצלחה בזה, ריי, סם נורא מקובעת בטיסה, ככה שהרבה כיף לא
יהיה לך."
"למה את נלחצת, בת'? אני בטוח שאני אצליח לשחרר אותה."
כולם צחקו מריי, חוץ מסם שכבר הלכה לבדה מאחוריהם.
"וואי, תראו איזה יופי. יש להם שם סירות להשכרה. בואו ניקח
אחת. את באה, סם?"
"לא, בת', אין לי כוח לזה."
"יואו, סם, את כזו יבשה. תחיי קצת! ג'וש, מה איתך?"
"לא. אני אישית מעדיף להישאר על היבשה."
"בסדר, איך שבא לכם. אני וריי הולכים, ביי."
סם וג'וש התיישבו על החוף.
"אז... אני מניח שהרגשת כמוני?"
"מה?"
"ששני אלה מתים להיות לבד."
"לא. האמת לא חשתי בזה ואני מאוד מקווה שלא נשארת רק כדי שאני
לא אהיה לבד כי האמת היא שממש בא לי להישאר לבד."
"מה פתאום! אני סתם מנסה לשמור על השפיות, הרי את רוב זמני
אני מבלה באוויר ואם את זמני הפנוי אני אבלה בים לא תישאר לי
הרבה שפיות, אז אני אנסה לפחות קצת מהזמן להישאר עם רגליים על
הקרקע."
סם חייכה לנוכח ההסבר המגוחך של ג'וש.
"זה מדהים כמה שטויות אתה יכול לומר בפחות מדקה."
"זה לא יכול להיות יותר מדי שטויות הרי זה גרם לך לחייך וזה
משהו שלא זכיתי לראות כל החודש הזה שאני מכיר אותך. מה גם
שזאת הפעם הראשונה שאת מדברת בקלילות כלשהי. בגלל זה אני אוהב
לצאת איתך בשבת, לראות את האני האמיתית שלך ולא רק החזות של
החיילת."
ג'וש ראה בהבעת הפנים שלה שדחק בה.
"ג'וש, אתה לא יוצא איתי, אנחנו יוצאים ביחד כולנו וזו אני כל
הזמן, אין הבדל ואין חזויות."
ג'וש ראה עליה שהיא משקרת, אבל כבר ידע שהוא דחק בה מספיק
ושעליו להחזיר הכול לקדמותו ומהר.
"סם, מצטער. רק התכוונתי שאין רשמיות שסובבת אותנו. אני כנראה
לא ממש טוב בלהביע את עצמי. בואי נלך לשחק כדורעף. את יודעת
איך, נכון?"
"כן. בוא נלך."
הסירה של ריי ובת' הייתה מיועדת לשישה אנשים. מקדימה יש שני
כיסאות ואז ספסל לאורך השילדה והאמצע ריק. אחרי שעתיים של שיט
הם היו באמצע הים ומסביבם היו רק מים.
"את יודעת, כשהייתי ילד היינו נשכבים על הדשא ומכריזים איזה
צורה יש לעננים. בואי נעשה את זה פה."
"כן ממש נעקם את הצוואר שלנו כדי לראות למעלה. אני צריכה אותו
ישר, תודה רבה."
"מה פתאום? אני בטוח שבחלל הסירה יש מקום לשכב ואפילו לא צריך
לקפל רגליים, אני אראה לך."
ריי נשכב בחלל הסירה.
"רואה?"
"יפה לך. וכמה זה נוח לשכב על קרש עץ?"
"צודקת, חכי רק דקה."
ריי הוציא שמיכה מהארגז ופרש אותה על הסירה.
"עכשיו נוח, ואם לא יהיה נוח יש עוד אחת שם, בואי תראי."
הוא התיישב ולקח את הזרוע של בת' והקים אותה מהכיסא. כאשר עשה
זאת הסירה התנודדה ובת' נפלה עליו. מבלי לחשוב ריי נישק אותה
לשנייה. בת' הרימה את ראשה והביטה בו המומה, אך החזירה לו
נשיקה. ריי העביר את ידיו והוריד את החלק העליון של בגד הים
שלה והמשיך לנשק את כתפיה ואת שדיה. לבסוף הוריד גם את החלק
התחתון של בגד הים שלה והיא הורידה את שלו ואז נשכבה על גבה
והוא התרומם מעליה. מבלי לחשוב על התוצאות ועל העתיד הם נכנעו
לתשוקה שהיצרים שלהם דרשו מיום היכרותם. לאחר מכן ריי הוציא
שמיכה נוספת מהארגז וכיסה אותם. הוא נשכב על הגב ובת' נשענה
עליו וכך נשארו לשכב בדממה.
"חיכיתי לרגע הזה מהיום הראשון שראיתי אותך."
"ואני ניסיתי להימנע מהרגע הזה מהשנייה שראיתי אותך. כולך
פרפר ואני בחורה רצינית, מה חשבתי להסתבך איתך."
"למה להסתבך? זה לא היה לך כיף?"
"זה היה מדהים, כל כך מדהים שארצה לחזור על זה שוב."
"עכשיו?"
ריי לא היה צריך לבקש יותר מזה. בת' רצתה אותו וחשקה בו כל
כך. הוא הסתובב וחזר לנשק אותה, הפעם זה לא היה רק סקס והוא
ידע את זה. הוא לא היה יכול לשבוע ממנה ורצה להפיק הנאה מכל
קימור וקימור בה.
בשנייה שבת' וריי ירדו מהסירה סם ידעה שבת' שכבה איתו. ג'וש
לא חשד בכלום ולפי ריי גם לא היה אפשר לנחש אבל את בת' היא
הכירה טוב מדי. באותו ערב היא נכנסה לחדר של בת'.
"זונה קטנה, אני לא מאמינה ששכבת איתו."
"סם, לא יכולתי להימנע מזה, הוא כזה לוהט וזה הכי טוב שאי פעם
היה לי."
"ברור, סקס בלי כלום זה תמיד הכי טוב."
"אני על גלולות את יודעת את זה."
"האמת, לא דיברתי על זה, אבל טוב לדעת. אני מדברת על סקס בלי
רגשות, בלי מערכת יחסים, אין לכם בלאגנים, זה רק סקס."
"סם, את ממש וולגרית לפעמים וזה לא נכון - אני מתה על ריי ואת
יודעת את זה."
"את מאוהבת בו?"
"לא יודעת, אולי."
"זה משהו שכדאי לברר ולרוב לפני ששוכבים עם מישהו."
"נכון, אבל אז זה לא כזה שווה."
"וואלה, אז ג'וש צדק."
"מה ג'וש כבר אמר?"
"ששניכם מתים להיות לבד."
"אז בגלל זה הוא נשאר איתך ואני כבר חשבתי..."
"אל תחשבי לכיוון בכלל."
"למה לא? הוא מת עלייך ואני יודעת שאת מרגישה משהו כלפיו אבל
את עוצרת בעדך. בכל שבע השנים שאני מכירה אותך לא ראיתי אותך
עם אף אחד חוץ ממאט, והוא היה לפני שנים וגם איתו לא היית
במאה אחוז. הלוואי שפעם אחת תגידי לי למה את עוצרת בעדך, אולי
נוכל לעזור לך."
"אני לא צריכה עזרה ואני לא עוצ..."
"או לא! את זה אל תנסי אפילו להגיד לי. שאת לא עוצרת בעדך כי
את כן. בהכול, באהבה ובחיים, כאילו בשלב כלשהו החלטת ללחוץ על
כפתור הפריז רק שאז כפתור הפליי נשבר ואת נשארת תקועה."
"טוב, יש לי יום עמוס מחר, לילה טוב."
סם קמה מהמיטה ופנתה לדלת.
"ועכשיו אני יודעת שאני צודקת כי אני את קמה והולכת בתירוץ של
עומס, לילה טוב."
בת' ידעה ששוב לחצה את חברתה הטובה לקיר אבל בשלב כלשהו
קיוותה שזה יעזור. כשכמעט נרדמה קיוותה שריי היה לצידה אבל אז
לחשה לעצמה, "רק בו לא לדחוק", ונרדמה.
אותו יום ראשון היה מנוכר, כאילו כולם היו כל כך עסוקים
באימונים ולא יצא להם להיפגש רק שבעצם זה היה הימנעות
והסתתרות. ריי לא רצה להיתקל בבת' כי הוא לא ידע איך להתנהג
אחרי שמעורבים רגשות, בת' לא רצתה להיתקל בריי כדי לא לדחוק
בו ע"י זה שתחשוף בטעות את רגשותיה, ג'וש לא רצה להיתקל בסם
כדי לא לדחוק בה על כך שסוף סוף נפתחה אליו קצת וסם לא רצתה
להיתקל באף אחד. העימות עם בת' דחק אותה לפינה וההודאה שלה
ברגשות כלשהם לג'וש הייתה כבדה מנשוא באותו הרגע.
למחרת, כששבו לכיתה, הצוות היה המום שראה את השולחן הקדמי
מסודר לשלוש. פול וג'ני נעמדו משני צידי השולחן והשאירו את
האמצע ריק. פול הסביר לצוות מה פשר השינוי.
"כמו שאמרנו בהתחלה, כאן לא תלמדו רק טכניקה אלא גם מהות, אתם
תצמיחו כנפיים ותהיו לטייסים. יש רק אדם אחד שמקרין מהות שכזו
והיחידי שאני מכיר שמצליח להעביר אותה הלאה והוא פה ללמד
אותנו ואתכם איך להפוך לטייס. קבלו את המדריך החדש שלכם".
בדלת נכנס ג'ק מרשל ופניה של סם נהיו לבנים במיידית.
"אבא?"
"היי מותק, רק שבכיתה אני ג'ק או לייטנינג (ברק), שזה הכינוי
שלי. אם אתם ממש חולי רשמיות אז מר מרשל ואני המדריך החדש
שלכם."
ג'ק העביר את כל היום בלספר סיפורי מלחמה, חוויות מהצבא
ותחושות שיש לטייס. סם הייתה המומה ולא הקשיבה. היא הייתה לא
מרוכזת ובעיקר מסוחררת. הראש שלה רק עסק במדוע אביה? מדוע
עכשיו? האימונים שלה היו הכי גרועים אי פעם וזה הגיע לרמה
שבת' כבר נבהלה ממנה ואף התעצבנה עליה.
"סם, תתרכזי בטיסה או אל תעלי על מטוס!"
"את צודקת, בת'. אני מצטערת, עדיף שלא אטוס היום."
סם ביקשה רשות להיעדר מהמשך היום וללכת לנוח בחדר. כאשר ג'ק
שחרר את הצוות הוא הלך לבקר אותה.
"היי מותק, מרגישה יותר טוב?"
"כן המפקד."
"היי, זו לא דרך יפה לדבר אל אבא."
"הו, אני חושבת דווקא שזו דרך מצוינת לדבר לאבא שמגיע לאמצע
ההדרכה שלך ומודיע שהוא המדריך החדש."
"בובה, לא הייתה לי ברירה. פול וג'ני מסיימים לרקוד סביב התיק
שלך. חסל סדר הסתתרויות, הגיע הזמן להתמודד עם האמת ופול ביקש
ממני לבוא לעזור לך בזה כדי שתהפכי לטייסת טובה יותר."
"אין שום סיבה לחשוף את הילדות שלי והאמת היא שיש לי חיים
טובים ומלאים בלעדיה."
"שטויות במיץ. את תקועה במקום. אולי אם תדברי על זה סוף סוף
תוציאי את זה מעצמך ותוכלי להמשיך הלאה."
"טוב אבא, אני אחשוב על זה. עכשיו אני לא מרגישה טוב ורוצה
ללכת לישון, לילה טוב."
"כמה שקרים במשפט אחד, אבל נעבור על זה בשתיקה. לילה טוב, אני
אוהב אותך."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).


המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/06 12:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהודית גרין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה