והיום הנשרים מתעופפים מעל מישהו אחר
אין לו שם, רק מבט מקפיא אחד
זורק אותך למטה.
פגרים מסתובבים מסביב, בלי עתיד
בלי הווה, מבלי שמישהו ירצה.
לדעת.
וההם שם מעל מחכים, מתאמצים
שהריר לא יפול עלינו כמו גשם
ביום קיץ בהיר, הוא משחיר
ערפל מסתיר את הדרך קדימה.
ורק הילדים, רק הילדים ממשיכים לצחוק
בין פיצוץ למסתיק ירוק.
זה החוק.
שרים קופצים מתגלגלים
בשבילם אין מחר
עוד לא מאוחר.
עכשיו לישון.

         02.09.06